הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון
איוש נוכחי | קאיה קאלאס |
---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 1 בדצמבר 2024 |
דרכי מינוי | מינוי על ידי המועצה האירופית ברוב מיוחס ובהסכמת נשיא הנציבות האירופית |
תחום שיפוט | האיחוד האירופי |
משך כהונה קצוב | 5 שנה |
ייסוד המשרה | 1 בדצמבר 2009 |
איוש ראשון | קתרין אשטון |
אתר רשמי | |
הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון (באנגלית: High Representative of the Union for Foreign Affairs and Security Policy) הוא האחראי העיקרי על תיאום וייצוג מדיניות החוץ והביטחון המשותפת של האיחוד האירופי. הנציג העליון הוא אחד מסגני נשיא הנציבות האירופית ועומד בראש שירות פעילות החוץ האירופי (משרד החוץ של האיחוד) ובראש מועצת שרי החוץ של האיחוד. המשרה בצורתה הנוכחית קיימת מ-1 בדצמבר 2009.
באמצעי התקשורת בישראל מכונה הנציג העליון "שר החוץ האירופי", "שר החוץ של האיחוד האירופי" ואף "שר החוץ של אירופה".
הנציג העליון הנוכחי היא קאיה קאלאס, אשר החליפה בתפקידה את ז'וזפ בורל פונטלס.
התפתחות המשרה ושמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהקמת האיחוד האירופי ב-1993 על בסיס אמנת מאסטריכט, נשאו חברי הנציבות האירופית באחריות על מדיניות החוץ של האיחוד, כשהאחראי הראשי מביניהם נקרא הנציב האירופי ליחסי חוץ או הנציב האירופי לענייני חוץ (European Commissioner for External Relations / External Affairs). כיתר הנציבים, גם נציבי החוץ השונים היו מינויים של ממשלות המדינות החברות באיחוד.
עם כניסת אמנת אמסטרדם לתוקף ב-1999, נוספה לאיחוד האירופי משרה חדשה - הנציג העליון של מדיניות החוץ והביטחון המשותפת (High Representative of the Common Foreign and Security Policy), אשר אוישה על ידי המזכיר הכללי של מועצת האיחוד האירופי, אז חאבייר סולאנה. משרת הנציג העליון הייתה מצומצמת בסמכויותיה וסולאנה פעל במקביל לחברי הנציבות השונים שהמשיכו לעסוק בענייני חוץ.
בשנת 2004 הוצעה חוקה לאיחוד האירופי, שכללה את החלפת המשרה הקיימת במשרת שר האיחוד לענייני חוץ (Union Minister for Foreign Affairs). הצעת חוקה זו נדחתה בשנת 2005 במשאלי עם בצרפת ובהולנד, ועמה גם השינוי המוצע.
דחיית החוקה הובילה לאמנת ליסבון, ועם כניסתה לתוקף ב-2009 מוזגו תיק החוץ של הנציבות ומשרת הנציג העליון של מדיניות החוץ והביטחון המשותפת למשרה הנוכחית - הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון. כתוצאה משינוי זה חדלו הנציבים לעסוק במדיניות חוץ, וסולאנה סיים את תפקידו כנציג העליון והוחלף בידי קתרין אשטון.
על אף דחיית החוקה האירופית, משמש שם המשרה שהוצע בה - שר האיחוד לענייני חוץ, כמו גם השם שר החוץ של האיחוד האירופי, כתחליף קצר לשם הרשמי, בפרט בעיתונות.
מינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנציג העליון ממונה על ידי המועצה האירופית ברוב מיוחס ובהסכמת נשיא הנציבות האירופית. עם זאת, על מנת שיוכל לקבל את תפקידו בנציבות, בפרט כסגן הנשיא, עליו להופיע לשימוע בפני הפרלמנט האירופי ולקבל את אישורו, שכן אמון הפרלמנט נחוץ לשם איוש המשרות בנציבות.
תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סגן נשיא הנציבות האירופית - בניגוד ליתר סגני נשיא הנציבות, הממונים לתפקיד זה על פי שיקול דעת הנשיא, הנציג העליון הוא סגן נשיא מתוקף תפקידו (ex-officio), בכפוף לאישור הפרלמנט האירופי.
תפקידים האופייניים לשרי חוץ:
- נציג האיחוד האירופי בנושאי חוץ - הנציג העליון מוסמך לייצג את האיחוד האירופי בעניינים בהם הושגה הסכמה בין המדינות החברות, בפרט במסגרת פורומים בינלאומיים.
- ראש שירות פעילות החוץ האירופי (European External Action Service), משרד החוץ של האיחוד, לרבות המשלחות הדיפלומטיות. מחזיק בסמכויות ניהול התקציב ועריכת מינויים.
- אחראי על הנציגים המיוחדים של האיחוד האירופי (European Union Special Representative) - נציגים דיפלומטיים אשר מבצעים תפקידים החורגים מרמת שגרירי מדינות, בפרט באזורי עימות או בהתייחס לקבוצה של מדינות (דוגמאות: בעבר מונה נציג מיוחד לגאורגיה עקב המלחמה בדרום אוסטיה, וכיום ישנם נציגים מיוחדים למזרח התיכון ולאיחוד האפריקאי).
תפקידים ייחודיים בתחום ענייני החוץ:
- נשיא מועצת שרי החוץ (תצורת ענייני החוץ של מועצת האיחוד האירופי) - הייחוד הוא בכך שבכיר ברשות המבצעת (הנציבות) מחזיק גם בתפקיד בכיר ברשות המחוקקת (המועצה). מצב זה מנוגד לעקרון הפרדת הרשויות, ומשול לשר חוץ המשמש גם כיו"ר ועדת החוץ של הסנאט. עם זאת, התפקיד תואם את הרכב מועצת ענייני החוץ, שחבריה הם שרי החוץ של 28 מדינות האיחוד (בשונה מוועדת חוץ רגילה).
- משתתף בפגישות המועצה האירופית - נוכחות זאת מסייעת לתיאום מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, אשר נקבעת על ידי אישים רבים המחזיקים בעמדות שונות ואף סותרות.
תפקידים בתחום מדיניות הביטחון:
- אחראי על מתאם המלחמה בטרור של האיחוד ובעלי תפקידים אחרים בתחום זה.
- מתאם את נושאי החוץ והביטחון של האיחוד על בסיס המדיניות הרשמית - מדיניות החוץ והביטחון המשותפת (Common Foreign and Security Policy) ומדיניות הביטחון וההגנה המשותפת (Common Security and Defence Policy) הכלולה בה.
- נשיא סוכנות ההגנה האירופית (European Defence Agency), אשר פועלת מכוח מדיניות החוץ והביטחון המשותפת ואחראית על תיאום גופי הביטחון של מדינות האיחוד מבחינת רכש, פעילות וקשר לנאט"ו.
- המזכיר הכללי של האיחוד המערב אירופי (אנ') - איחוד זה הוא ארגון בינלאומי לשיתוף פעולה ביטחוני, שהוקם על ידי מדינות מערב-אירופיות בזמן המלחמה הקרה, ועם סיומה הוכפף למדיניות הביטחון וההגנה המשותפת (שהיא אחד משלושת "עמודי התווך" עליהם הוקם בהמשך האיחוד האירופי). זוהי אחת הצורות בה משולב האיחוד המערב אירופי באיחוד האירופי.
- יו"ר דירקטוריון המכון ללימודי ביטחון של האיחוד האירופי (The European Union Institute for Security Studies), הפועל תחת מדיניות החוץ והביטחון המשותפת ומחליף את המכון שפעל במסגרת האיחוד המערב אירופי.
משלחות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור לעיל, הנציג העליון אחראי על שירות פעילות החוץ האירופי, הכולל את המשלחות הדיפלומטיות של האיחוד. מבנה ארגוני זה הוא תוצאה של אמנת ליסבון, וכך גם שינוי שמות המשלחות מ"משלחות הנציבות האירופית" ל"משלחות האיחוד האירופי".
ראש משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל משנת 2021 הוא השגריר דימיטר טזאנצ'ב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון (באנגלית)