רוברט הובר

רוברט הובר
Robert Huber
לידה	20 בפברואר 1937 (בן 87); מינכן, גרמניה
ענף מדעי	ביוכימיה
מקום לימודים	האוניברסיטה הטכנית של מינכן
מוסדות	האוניברסיטה הטכנית של מינכן; אוניברסיטת קארדיף; אוניברסיטת דויסבורג-אסן ;
תלמידי דוקטורט	יוהאן דייזנהופר, Saulius Gražulis, Nediljko Budisa
פרסים והוקרה	אות רנטגן (2004); חבר זר של החברה המלכותית (13 במאי 1999); הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1997); אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1993); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה (1993); מדליית סיר הנס קרבס (1992); פרס נובל לכימיה (1988); מדליית ריכרד קון (1987); פרס אמיל פון בהרינג (1982); מדליית אוטו ורבורג (1977) ;

רוברט הובר (בגרמנית: Robert Huber; נולד ב-20 בפברואר 1937) הוא ביוכימאי גרמני, שזכה ב-1988 בפרס נובל לכימיה יחד עם יוהאן דייזנהופר והארטמוט מישל על גילוי המבנה המרחבי של קומפלקס החלבונים החיוני לתהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בחיידקים.^[1]

ביוגרפיה

רוברט הובר נולד בעיר מינכן. אביו סבסטיאן, היה קופאי בבנק, ואמו הלן הייתה עקרת בית שגידלה את ילדיה - רוברט ואחותו הקטנה.

רוברט נכנס בשנת 1947 ל-humanistische karls, גימנסיה במינכן, כדי ללמוד לטינית ויוונית. הוא עזב הגימנסיה בשנת 1956,^[2] והתחיל ללמוד כימיה באוניברסיטת מינכן הטכנית (Munich Technical University), שם השלים דוקטורט, ואחר כך, בשנת 1976, קיבל את התואר פרופסור. בשנת 1972, הובר הצטרף לצוות מכון מקס פלנק לביוכימיה (max plank institute for biochemistry) והפך למנהל בו.^[3] הובר זכה בשנת 1988 בפרס נובל לכימיה יחד עם יוהאן דיזנהופר והארטמוט מישל על גילוי המבנה השלם של החלבון המורכב, שממלא תפקיד מרכזי בתהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בחיידקים.^[1]

הובר התחתן עם כריסטה אסיג בשנת 1960. נולדו להם ארבעה ילדים (שני בנים ושתי בנות). שלושה מילדיו לומדים כלכלה, ובת נוספת לומדת ביולוגיה.^[2]

מחקרו

הובר הוא מומחה עולמי בשימוש בקרינת x לצורך גילוי המבנה האטומי למולקולות מורכבות כמו חלבונים. בשנים 1982–1985 הובר עבד עם דיזנהופר ומישל על גילוי המבנה האטומי השלם של החלבון המרכזי בתהליך הפוטוסינתזה שמתרחשת בחיידקים (חלבון המורכב מלמעלה מ-10,000 אטומים). בשנת 1985, השלושה הצליחו לגלות את המבנה השלם של חלבון זה, ועל גילוי זה זכו בפרס נובל לכימיה בשנת 1988.^[1] המחקר שערכו עזר רבות בהבנת המנגנונים הפעילים בתהליך הפוטוסינתזה, וחשף דמיון בין תהליכי הפוטוסינתזה שמתרחשים בחיידקים לבין תהליכי הפוטוסינתזה שמתרחשים בצמחים.^[4]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט הובר בוויקישיתוף

רוברט הובר, באתר פרס נובל (באנגלית)
רוברט הובר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ אנציקלופדיה בריטניקה : robert huber, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ ¹ ² פרס נובל : chemistry : robert huber, באתר פרס נובל
^ מכון מקס פלנק לביוכימיה : Robert Huber, באתר מכון מקס פלנק לביוכימיה (ארכיון)
^ אנציקלופדיה בריטניקה: Johan Deisenhofer, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[:0-1] ¹ ² ³ אנציקלופדיה בריטניקה : robert huber, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[:1-2] ¹ ² פרס נובל : chemistry : robert huber, באתר פרס נובל

[3] מכון מקס פלנק לביוכימיה : Robert Huber, באתר מכון מקס פלנק לביוכימיה (ארכיון)

[4] אנציקלופדיה בריטניקה: Johan Deisenhofer, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[1]

[2]

[3]

[4]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024)