פסח

פֶּסַח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פסח
הגייה*	pesakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ס־ח
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ פְּסָחִים; פֶּסַח־, ר׳ פִּסְחֵי־

שולחן ערוך לסדר פסח

1. לשון המקרא קרבן שהוקרב בזמן בית המקדש בארבעה עשר בניסן אחר חצות היום ונאכל בליל חמישה עשר בניסן.

   • ”וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יהוה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם“ (דברים טז, פסוק ב)
   • ”כִּי הִטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם כְּאֶחָד כֻּלָּם טְהוֹרִים וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח לְכָל-בְּנֵי הַגּוֹלָה וְלַאֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְלָהֶם.“ (עזרא ו, פסוק כ)

2. חג יהודי המהווה אחד משלוש הרגלים וחל מהחמישה־עשר עד העשרים ואחד בניסן לזכר יציאת מצרים. במשך החג על היהודים להימנע מאכילת חמץ ולאכול מצות במקום זאת.

   • ”כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה.“ (מלכים א׳ כג, פסוק כב)
   • ”בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם הַפָּסַח, חָג – שְׁבֻעוֹת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל.“ (יחזקאל מה, פסוק כא)
   • אז איפה אתם עושים את הפסח השנה? שוב אצל הדודה?

3. שם פרטי לזכר

גיזרון

• לפי המקרא, מן פָּסַח שלהלן: ”וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיהוָה אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות יב, פסוק כז)

צירופים

• הגדה של פסח
• כשר לפסח (כשל"פ)
• סדר פסח
• ערב פסח
• פסח קטן
• פסח שני

נגזרות

• פסחא

מילים נרדפות

• חג האביב
• חג החרות
• חג המצות

תרגום

• איטלקית: Pesach‏, Pesah‏‏‏‏
• אנגלית: Paschal‏, Passover‏‏‏‏
• אספרנטו: Pesaĥo‏‏‏‏
• ארמית: פסחא
• גרמנית: Pessach‏‏‏‏
• דנית: pesach‏‏‏‏
• הולנדית: Pesach‏‏‏‏
• הונגרית: pészah‏‏‏‏
• טורקית: Hamursuz Bayramı‏, Pesah‏‏‏‏ (חג המצות)
• יידיש: פסח‏‏‏‏
• יפנית: 過越‏‏‏‏
• נורווגית: pesaá‏‏‏‏
• לטינית: Pascha‏‏‏‏
• סינית: 逾越節‏‏‏‏
• ספרדית: Pésaj‏‏‏‏
• פורטוגלית: Pessach‏‏‏‏
• פרסית: پسح‏‏‏‏
• צרפתית: Pessa'h‏‏‏‏
• קוריאנית :유월절‏‏‏‏
• שוודית: pesach‏‏‏‏

מידע נוסף

• משמעות 2. קיים הבדל בין לשון המקרא שבדרך כלל הכוונה ליום י"ד בניסן (יום קודם לחג) שהוא יום שחיטת קרבן הפסח. ובלשון חז"ל הכוונה ליום ט"ו בניסן יחד עם ששת הימים שאחריו.

ראו גם

• ביד חזקה ובזרוע נטויה
• ביעור חמץ
• חול המועד
• ליל הסדר

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פסח

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסח

• מאמר על משמעות המילה פסח על פי מקורות בתנ"ך - ויקיטקסט

חגי ישראל ומועדיו

פָּסַח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	פסח
שורש וגזרה	פ־ס־ח, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. [מליצה] (פסח על) דילג, עבר אצל מקום כלשהו מבלי לגעת בו.

   • ”וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיהוָה אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם...“ (שמות יב, פסוק כז)
   • ”אַל-נָא יַעַצְרוּנוּ פִּגְרֵי הַנֶּחֱשָׁלִים/ שֶׁבְּעַבְדוּתָם מֵתוּ – נִפְסַח עַל-הַחֲלָלִים!“ (מֵתֵי מִדְבָּר הָאַחֲרוֹנִים, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

2. בהשאלה מן (1): לא ביצע פעולה מסוימת מתוך סדרה של פעולות.

   • ”וְעָבַר יְהוָה לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, וּפָסַח יְהוָה עַל הַפֶּתַח“ (שמות יב, פסוק כג)
   • כשהמורה אמרה לי לעבור על התרגילים שוב, פסחתי על אלה שפתרתי נכון.
   • בגלל מחסור בזמן, החלטנו לקצר את התהליך ולפסוח על כמה שלבים.

3. הציל, הגן, המליט.

   • ”כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל-יְרוּשָׁלִָם גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט“ (ישעיהו לא, פסוק ה)

גיזרון

• מקראי, במקור 'דילג, עשה קפיצה קטנה ברגל', קרוב אל פסע 'עשה צעד ברגל, עשה פסיעה'. משם פִּסֵּחַ 'צולע'.
• הקשר עם 'פֶּסַח' לא וודאי ושנוי במחלוקת במחקר המודרני.

צירופים

• פסח על שתי הסעפים

נגזרות

• פסיחה

מילים נרדפות

• דילג (1)
• הציל (3)
• הגן (3)
• גונן (3)
• שמר (3)

תרגום

• אנגלית: skip‏, pass over‏‏‏‏
• ערבית: نَطَّ‏‏‏‏

ראו גם

• השמיט

השורש פסח

השורש פ־ס־ח הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים פ־ס־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל פָּסַח פּוֹסֵחַ יִפְסַח פְּסַח לִפְסֹחַ נִפְעַל נִפְסַח נִפְסָח יִפָּסַח הִפָּסַח לְהִפָּסֵחַ הִפְעִיל הִפְסִיחַ מַפְסִיחַ יַפְסִיחַ הַפְסַח לְהַפְסִיחַ הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- פִּעֵל פִּסַּח מְפַסֵּחַ יְפַסַּח פַּסַּח לְפַסֵּחַ פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְפַּסַּח מִתְפַּסֵּחַ יִתְפַּסַּח הִתְפַּסַּח לְהִתְפַּסֵּחַ הערה בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]

פִּסֵּחַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פיסח
הגייה*	piseach
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	פ־ס־ח
דרך תצורה	משקל קִטֵּל
נטיות	ר׳ פִּסְּחִים (במקרא: פִּסְחִים); נ׳ פִּסַּחַת, נ"ר פִּסְּחוֹת

1. בעל מום ברגליו, צולע.

   • ”כִּי כָל־אִישׁ אֲשֶׁר־בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב - אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ“ (ויקרא כא, פסוק יח)
   • ”וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת-הַפִּסְחִים וְאֶת-הַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד עַל-כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת.“ (שמואל ב׳ ה, פסוק ח)
   • ”אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם, כִּי־נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.“ (ישעיהו לה, פסוק ו)
   • ”עֵינַיִם הָיִיתִי לַעִוֵּר וְרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ אָנִי.“ (איוב כט, פסוק טו)

גיזרון

• מקראי. משקל קִטֵּל הוא משקל אופייני לבעלי מומים (למשל: עיוור, אילם, קיטע). השורש הוא פ־ס־ח שעניינו דילוג, משום שאדם צולע נראה כמדלג.
• מקביל לאכדית pessû באותו משמע.

מילים נרדפות

• צולע
• חיגר
• נכה רגליים

תרגום

• אנגלית: lame‏‏‏‏
• ערבית: أعرج‏‏‏‏

ראו גם

• פיסחון
• פסחות