לודר

לוּדָר

לשון חז"ל לוחם בזירת קרקס ברומא העתיקה, שנאבק בקרב לחיים או למוות עם לודרים אחרים או עם חיות טרף לשעשוע הצופים.
- ”אמ' ר' חנינא: בנוהג שבעולם אין לודר עושה דיתיקי, ומי עושה דיתיקי, בני חורין.“ (בראשית רבה, פרשה צו, סימן א)
- ”אָמַר זֶה, לֹא שָׁאַלְתִּי לַלּוּדָר וְאָמַר לִי רְחוֹקָה הִיא. אָמַר לוֹ זוֹ הִיא דַּעְתְּךָ שֶׁהָיִיתָ שׁוֹאֵל לַלּוּדָר, וְכִי רוֹצֶה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה פְּלוֹטִמְיָא, אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹרֵד וְנֶהֱרַג.“ (שמות רבה, פרשה ל , סימן כד)