שפעת

שפעת
Influenza
	נגיף (וירוס) השפעת
	נגיף (וירוס) השפעת
תחום	רפואת משפחה
מיקום אנטומי	מערכת הנשימה
גורם	נגיפי שפעת
תסמינים	חום, שיעול, דלקת אף, כאב חזה, עייפות, כאבי שרירים, כאב ראש, גודש באף, צמרמורת
טיפול	peramivir; זנמיביר; אוסלטאמיביר; baloxavir marboxil ;
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	219557
MeSH	D007251
סיווגים
ICD-10	J10, J11

שפעת או גְּרִיפָּה^[1] (Influenza) היא מחלה זיהומית הפוגעת ביונקים ובעופות, הנגרמת על ידי נגיף שפעת ממשפחת ה-Orthomyxoviridae מקבוצת נגיפי ה-RNA, התוקפת את דרכי הנשימה.

קיימים שלושה סוגי נגיף שפעת שפוגעים בבני אדם – B, A ו-C. בכל שנה גורמים A ו-B לתחלואה עונתית ששיאה בחורף. שפעת מסוג C היא הנדירה והקלה מכולם. מבין שלושתם, שפעת A עלולה לגרום למגפות עולמיות משתי סיבות: האחת, יכולת השתנות מהירה ביותר – במהלך התרבותו עובר הנגיף מוטציות רבות ומהירות. השנייה, נגיף השפעת מסוג A מדביק גם מינים רבים של בעלי חיים, כולל חיות משק וחיות בר. בעלי החיים הללו יכולים להיפגש, להחליף זני נגיפים שונים ולייצר גֵּנוֹטִיפּ (מערך גנטי) חדש. שתי התכונות הללו יחד מסייעות לנגיפי A לעבור שינויים מהירים וכך לחמוק מהמערכת החיסונית של הנדבק^[2].

בבני אדם מתבטאת השפעת לרוב בחום (מעל 38 מעלות צלזיוס), כאב גרון, כאב ראש, נזלת, שיעול, כאבי שרירים, וכן חולשה ועייפות, איבוד תיאבון, ליחה, סחרחורת ובחילה. סיבוך אופייני של השפעת היא מחלת דלקת ריאות, אשר עלולה להיות קטלנית, בעיקר בילדים קטנים, קשישים ובחולים עם דיכוי של מערכת החיסון. ישנו חיסון כנגד שפעת, שנלקח בין השאר בקרב קבוצות סיכון.

יש להבדיל בין שפעת ובין הצטננות, שנגרמת על ידי נגיפים אחרים, שתסמיניה דומים מאוד לאלו של השפעת, אולם מתבטאים לרוב בצורה קלה יותר, ללא חום גבוה או תשישות. אולם, הבחנה מדויקת בין השתיים אפשרית רק באמצעות בדיקות רפואיות שונות.

ההרגשה הכללית בזמן המחלה היא חולשה, כאבים בכל הגוף וחוסר שקט ומנוחה. באין סיבוכים, המחלה עוברת לאחר כשבוע.

מקור השם

מקור השם "שפעת" מהמילה הלטינית influentia משמעותה "השפעה". בשנת 1743 התחוללה מגפת שפעת באירופה והרופאים סברו שהיא התפרצה מהשפעה אסטרולוגית שלילית. לאחר מכן כונתה כך המחלה בשל האמונה שההידבקות מושפעת מן הקור.

הדבקה ודרכי התפשטות

נגיפי השפעת מועברים בין יונקים שנדבקו במחלה בעיקר כאשר אלו מתעטשים ועקב כך מפיצים תרסיס של טיפות רוק מיקרוסקופיות המכיל כמות גדולה של הנגיפים.

שפעת יכולה לעבור גם מהפרשות של עופות נגועים וכן ממגע עם רוק, נזלת, צואה ודם של חיות נגועות. ניתן להידבק במגע ישיר עם הפרשות אלו או מגע עם משטחים שזוהמו בהפרשות. יכולת נגיפי השפעת להדביק נשארת גם לאחר שבוע בו הנגיף נמצא בטמפרטורת גוף האדם (כאשר הנגיף אינו חשוף לאוויר יבש), מעל שלושים יום כאשר הנגיף נשמר בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס, ולזמן בלתי מוגבל בטמפרטורות מאוד נמוכות. ניתן להשמיד נגיפי שפעת בקלות באמצעות חומרים מחטאים (דיסאינפקטנטים) ודטרגנטים.

השפעת מתפשטת ברחבי העולם בהתפרצויות עונתיות העלולות לקטול מיליוני בני אדם בשנות פנדמיה (מגפה כלל עולמית), ובשנים של התפרצות לא פנדמית מאות אלפי בני אדם. במהלך המאה ה-20 התרחשו שלוש פנדמיות של שפעת – כל אחת מהן כתוצאה משינוי גנטי משמעותי בנגיף. התחלת פנדמיות מיוחסת להעברת נגיף השפעת בין מיני בעלי חיים שונים. קיים חשש כי הפנדמיה הבאה תיגרם משפעת העופות, שנתגלתה לראשונה באסיה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 והיא קטלנית במיוחד. מכיוון שבשלב זה המחלה אינה עוברת מאדם לאדם, אלא רק בהדבקה מעופות נגועים, הסיכוי להידבק בשפעת עופות נמוך ביותר.

החיסון כנגד שפעת מומלץ לאנשים הנמצאים באוכלוסיות הסיכון וכן לתעשיית העופות. החיסון הנפוץ ביותר הוא החיסון הטריוולנטי המכיל חלקי שלושה זני נגיפים שעברו אינאקטיבציה. החיסון מכיל לרוב שני זנים של שפעת מסוג A וזן אחד של שפעת מסוג B. חיסון המיוצר בשנה מסוימת עשוי להיות לא יעיל בשנה שלאחריה, מאחר שזני שפעת חדשים ושונים הופכים להיות דומיננטיים. לפיכך בכל סתיו מיוצר חיסון שיכיל את שלושת זני השפעת הצפויים להיות דומיננטיים בשנה הקרובה.

מדי שנה חולים במחלה 10–20 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, כאחד מכל 10 מבוגרים ואחד מכל שלושה ילדים. עקב חולשת מערכת החיסון עלולה השפעת להיות קטלנית לחלשים, לקשישים ולחולים כרוניים. 20 אחוזים מהחולים במחלה מפתחים בעקבותיה סיבוכים. בין הנפוצים שבהם: ברונכיטיס, דלקת ריאות וסינוסיטיס. עם זאת, קיימת הסברה, שישנם נשאים שנדבקו בנגיף אבל אינם מפתחים את תסמיני המחלה^[3]. מדי שנה מתים בארצות הברית לבדה כ-36,000 בני אדם מסיבוכים של מחלת השפעת^[4]. בישראל, על פי נתוני משרד הבריאות, בכל שנה מתים כמה עשרות אנשים משפעת וסיבוכיה^[5].

היסטוריה

היפוקרטס תיאר בבהירות כבר לפני כ-2,400 שנה סימפטומים של שפעת אצל בני אדם. מאז ועד היום תוארו סימפטומים דומים, אולם קשה לדעת האם היו אלו מגפות שפעת, דיפתריה, דבר, טיפוס הבטן או טיפוס הבהרות. כל אלו מחלות בעלות סימפטומים דומים.

מגפות עולמיות של שפעת פורצות מדי 10–15 שנים. בהתפרצויות קטנות יותר בשנת 1957 ובשנת 1968 מתו למעלה ממיליון איש. מגפת השפעת הקטלנית ביותר בעת החדשה הייתה ב-1918, במחלה המכונה "השפעת הספרדית" בה מתו למעלה מ-40 מיליון איש ברחבי העולם. חרף שמה של המגפה, מקורה לא היה בספרד. המגפה נקראה כך משום שספרד הייתה נייטרלית במלחמת העולם הראשונה, ובניגוד למדינות הלוחמות, בספרד לא חלו חוקי הצנזורה על פרסום עובדת התפרצות מחלות ומגפות. לכן הייתה ספרד הראשונה שפרסמה את קיומה של מגפת שפעת קטלנית, ובזמנו בתקשורת נראה כי התפרצות השפעת מתרכזת בעיקר בספרד. בפועל, השפעת הספרדית הרגה מיליונים בכל העולם.

**מגפות שפעת ידועות**^[6]^[7]
שם המגפה	תאריך	תמותה	טיפוס הנגיף
השפעת הרוסית	1889–1890	מיליון	ככל הנראה H3N8
השפעת הספרדית	1918–1920	40 מיליון	H1N1
השפעת האסיאתית	1957–1958	בין 1 ל-4 מיליון	H2N2
שפעת הונג קונג	1968–1969	בין 0.75 ל-1 מיליון	H3N2
שפעת החזירים	2009–2010	105,700–395,600	H1N1

סוגים

ישנם שלושה סוגים של נגיף השפעת: A,‏ B ו-C. נגיף שפעת מסוג A הוא הסביר ביותר לפגוע באופן חמור בבני אדם בשל יכולתו לעשות שימוש של נשאים בעופות, בציפורי מים ובחזירים. שפעת הוא אחד הווירוסים שמסוגל לעבור מוטציות רבות מאוד, בשל תכונתו לעבור מוטציה הוא מתעתע במערכת החיסון האנושית וחודר לתוך התאים האנושיים. בני אדם יכולים לפתח עמידות רבה יותר כנגד נגיפי שפעת מסוג B ו-C משום שהמוטציה שנגיפים אלה עוברים היא קלה. נכון לתחילת המאה ה-21 ידועים למעלה מ-200 סוגים של נגיפי שפעת. המקור למרבית נגיפי השפעת במזרח הרחוק, שם סמוכים בני האדם לחיות המשק שלהם, אווזים, ברווזים וחזירים. משום כך מכונות התפרצויות שפעת שנתיות בשמות "שפעת הונג קונג", "שפעת בייג'ינג" וכו'.

הידבקות

ההידבקות במחלה נעשית באמצעות נגיפי המחלה המועברים בקלות רבה מאוד באמצעות האוויר, מה שהופך את המחלה למדבקת ביותר. ההידבקות בשפעת מתבצעת על ידי מעבר הנגיף אל דרכי הנשימה. שם הוא מזוהה על ידי תאי האפיתל שבדפנות דרכי הנשימה, כדבר מה בלתי מזיק ואולי אף רצוי לכאורה^[^{דרוש מקור]}, עד שמתאפשר לו לחדור לתוכם. בתוך כל תא מחבר הנגיף את החומר הגנטי שלו עם החומר הגנטי של התא, כך שיתאפשר לו לעשות שימוש בחלבונים של התא, לשכפל עצמו בקצב מהיר ביותר ולהתרבות בתוך שעות פי מאות אלפים ואפילו פי מיליונים. לאחר זמן מה נהרס התא, הנגיפים החדשים מתפזרים וחודרים לתאים סמוכים, מתרבים גם בהם, הורסים גם אותם וחוזר חלילה. כך נהרסים יותר ויותר תאים, המחלה מתקדמת, עד שמערכת החיסון מדבירה את הנגיף. הדברת נגיף השפעת לוקחת כחמישה עד שבעה ימים. במקרים נדירים כאמור, פחות מ-0.3% מסך כל החולים, כושלת מערכת החיסון והאדם מוצא את מותו.

הקשר לחורף

המחלה נקשרת לקור וחורף, אולם אינה נגרמת ישירות מהקור. קיימות מספר תאוריות באשר לתפוצתה הרבה של המחלה בעונת החורף. הסבר אפשרי אחד לתפוצתה הרבה בחורף נובע מהטעם הפשוט של חוסר אוורור במקומות הומי אדם. ייתכן שגם ריבוי ביקורי קרובים בעונת החורף (במדינות המערב) מעודד את ההתפשטות. אפשרות נוספת היא שקור מגביר את יכולת השרידות של הנגיף לאחר ההדבקה.

במרץ 2008 פרסם ד"ר יהושע זימרברג (Zimmerberg) מארצות הברית את גילויו המחקרי בקשר לפרטי אופן ההדבקה בשפעת, והסיבה שבעטיה אופן הדבקה זה יעיל בחורף דווקא. זימרברג גילה שלנגיף השפעת יש מעטפת דמוית ג'ל שמגנה עליו מהתייבשות כשהוא באוויר וכשהנגיף חודר לגרון, חום גוף המאכסן מתיך את המעטפת ומאפשר חדירה של הנגיף אל תוך תאי המאכסן. אולם במזג אוויר חם מעטפת זו מותכת עוד באוויר והנגיף מאבד את הגנתו^[8].

בנוסף הוצעו המנגנונים הבאים:

וירוסים נשימתיים לרוב חודרים דרך דרכי הנשימה באף. מזג אוויר קר ויבש מייבש את הנזלת המהווה את קו ההגנה הראשון נגד אנטיגנים שונים.
תאי פגוציט שבמערכת החיסון, נוטים להיות פעילים פחות בגוף בטמפרטורות נמוכות, וכך פחות יעילים בזיהוי והשמדה של וירוסים^[9].

תסמינים

תסמיני המחלה הם:

חום מעל 38 מעלות צלזיוס.
כאב גרון.
כאבי שרירים, כאב עצמות וכאב מפרקים.
כאב ראש.
חולשה כללית.
נזלת, התעטשויות ושיעול.

מקור כל תסמיני המחלה אינו בנגיף, כי אם במערכת החיסון עצמה. חום הגוף עולה מפני שבלוטת ההיפותלמוס שבמוח גורמת לעלייתו כדי להאט את התפתחות הנגיף. כאבי גרון מופיעים עקב פעילות תאי הרג של מערכת החיסון, שיעול ונזלת מתפתחים כדי לסלק את הפסולת (נגיפים וחלקי תאים מתים) שנבלעה בדרך כלל על ידי מאקרופאג'ים, תאים בלעניים של מערכת החיסון. כאבי שרירים, עצמות ומפרקים, קשורים גם הם כולם למערכת החיסון.

ללא סיבוכים, המחלה נמשכת בדרך כלל כשבוע.

הבדלים בין הצטננות לשפעת

יש הבדל בתסמינים של הצטננות ושפעת^[^{דרוש מקור]}. ההצטננות כאמור נגרמת על ידי וירוסים רבים שאין נגדם טיפול חיסוני. לעומת זאת שפעת נגרמת על ידי וירוסים ספציפיים ממשפחת ה-Influenza שרק נגדם מכוון החיסון העונתי. אנשים שמפתחים הצטננות לאחר חיסון שפעת עלולים לחשוב שהחיסון לא היה יעיל, דבר שמשפיע על החלטתם לקבל חיסון בשנה שלאחר מכן. להלן השוני בתסמינים:

התפתחות התסמינים - בהצטננות היא הדרגתית. בשפעת היא מידית.
חום - בהצטננות חום תקין בדרך כלל או יכול להגיע עד 38 מעלות צלזיוס. בשפעת הוא מעל 38 ויכול להגיע עד 40.
כאבי ראש ושרירים - שכיחים וקשים יותר בשפעת.
כאב גרון - שכיח בעיקר בהצטננות
עייפות וחולשה - קשים יותר בשפעת.
נזלת ועיטוש - שכיחים יותר בהצטננות
שיעול - בשפעת השיעול יבש ומחמיר עם התפתחות המחלה. בהצטננות השיעול יותר ליחתי.

לאחר ההצטננות, החולה מפתח חסינות בפני הנגיף המסוים שגרם לה. חסינות זו מהווה הגנה חלקית בלבד נגד סוגים רבים אחרים של נגיפי הצטננות. החולה, לפיכך, יכול בקלות רבה להידבק בנגיף אחר של הצטננות.

סיבוכים

סיבוכים של שפעת שכיחים יותר בקרב אוכלוסיות בסיכון: מבוגרים מעל גיל 65, ילדים (במיוחד מתחת לגיל שנתיים), נשים הרות ואנשים בעלי מחלות כרוניות. עם זאת, לעיתים ישנם נגיפי שפעת אלימים במיוחד, הנוטים לגרום לשיעור גבוה של סיבוכים גם אצל מבוגרים בריאים^[10].

הסיבוך העיקרי, והוא הגורם הראשון לתמותה מתוך סיבוכי השפעת, הוא דלקת ריאות חיידקית. סיבוך נוסף בעל שיעור תמותה גבוה הוא דלקת ריאות נגיפית - כלומר שנגיף השפעת עצמו גורם לה. סיבוכים נוספים הם זיהומים שונים - באוזן התיכונה, בסינוסים ובסימפונות. בנוסף קיימים סיבוכים חמורים ונדירים כמו דלקת שריר הלב ותסמונת ריי^[10].

תרופה לשפעת

טמיפלו, תרופה שפותחה על ידי חברת Gilead ושווקה על ידי רוש, התפרסמה עם התפרצות שפעת העופות החל משנת 2005. התרופה אמורה לקצר את משך הזמן של תסמיני השפעת בין חצי יום ליממה אם הטיפול מתחיל תוך 48 שעות מהופעת הסימפטומים, אך אינה מונעת הידבקות במחלה^[11]. מדינות רבות בעולם ובהן ישראל רכשו את התרופה בכמויות גדולות לצורך טיפול מערכתי במקרה של התפרצות המונית של שפעת, אך מאז לא היו אירועים כאלה ולא נעשה בה שימוש.

בשנת 2018 אושרה לשימוש ביפן ובארצות הברית תרופה חדשה לשפעת בשם קסופלוזה (Xofluza) אשר אמורה לגרום להקלה מהירה בתסמיני המחלה^[12]^[13].

חיסון

ערך מורחב – חיסון נגד שפעת

מאחר שנגיפי השפעת עוברים שינויים גנטיים תכופים, הרי תחלואה קודמת בשפעת אינה מחסנת בפני תחלואה עתידית בנגיף מזן שונה, אם כי לעיתים חסינות חלקית קודמת מגינה מפני מחלה קשה.

מאחר שההתפרצות העונתית של השפעת מתחילה בכל שנה בדרום-מזרח אסיה ורק כעבור חצי שנה מגיעה עם החורף לחצי הכדור הצפוני, ניתן להעריך לפי בידוד הזנים באסיה מה הצפי לשלושת הזנים הדומיננטיים לשנה הקרובה. אלו ירכיבו את החיסון המיוצר בכל שנה.

השימוש הראשון בחיסון המוני נגד שפעת היה בחיילים אמריקאים במלחמת העולם השניה^[14]. כיום ישנם שני סוגי חיסונים: חיסון מומת (בזריקה) וחיסון מוחלש (ניתן כתרסיס אף)^[15].

החיסון המומת ניתן בישראל בגילאי חצי שנה ומעלה^[10]. החיסון מיוצר מנגיפי שפעת שגודלו בחלבוני ביצים ואשר מומתים ועוברים תהליך של פירוק (תהליך פירוק זה הוא זה שנתן לחיסון את השם Split). משמעות הרג ופירוק נגיפי השפעת הנמצאים בחיסון היא, שאין אפשרות להידבק משפעת כתוצאה מהחיסון. אך עם זאת עלול החיסון לגרום לתופעות לוואי של חום, עייפות, חולשה, הצטננות וכאבי שרירים (בעיקר במקום ההזרקה) אך אלו יימשכו לזמן קצר (יום-יומיים) ובחומרה יחסית נמוכה.

החיסון המוחלש ניתן בישראל בגילאי 2–49, כתרסיס אף. הוא מכיל נגיף חי-מוחלש אשר אינו מסוגל להתרבות בטמפרטורת פנים הגוף, אלא מסוגל להתרבות רק בטמפרטורות קרות יותר. בהתאם לזאת, הנגיף המוחלש מתרבה באף בלבד, והוא אינו מסוגל לגרום למחלה סיסטמטית. חיסון מסוג זה יעיל במיוחד אצל ילדים. החיסון אינו מיועד לשימוש אצל הסובלים מאסתמה או דיכוי חיסוני, או בנשים הרות. תופעות לוואי אפשריות הן כאבי ראש וגרון, נזלת ושיעול^[10].

אחת הסיבות לאמונה העממית הנפוצה, כי חיסון השפעת גורם בעצמו למחלת השפעת, היא זיהוי מוטעה של כל חום והצטננות כשפעת, בעוד שנגיף השפעת הוא רק אחד מנגיפים רבים הגורמים להצטננות.

ההיערכות בעבר לפנדמיה

ארגון הבריאות העולמי חילק בעבר את מהלך אירוע של התפרצות מגפת שפעת לשישה שלבים^[16], המכסים את שלבי הדגירה, את המעבר מבעלי חיים לבני אדם ואת המגפה בין בני אדם.

בשלב 1 לא דווח על מעבר של הנגיף לבני אדם.

שלב 2 התחיל כשמתגלים מקרי הדבקה של בני-אדם.

בשלב 3 כשתוארו מקרים רבים של העברת הנגיף מבעלי חיים לבני-אדם, אבל מקרי ההדבקות מאדם לאדם נדירים מכדי להוות סיכון ישיר להתפרצות מגפה.

בשלב 4 כשכבר אותרו מקרי הדבקה מאדם לאדם, באופן העלול להפיץ את הנגיף בקהילה, מחוץ למתקנים רפואיים. בשלב זה הסיכון להתפרצות מגפה גבוה, וארגון הבריאות ממליץ לכל מדינה המצויה בו לנקוט באמצעים דחופים למניעת מקרי הדבקה נוספים, אך האירוע אינו מוכר כמגפה בפועל.

על שלב 5 היה מכריז ארגון הבריאות העולמי אם התברר ששתי מדינות באזור אחד הגיעו לשלב 4. סביר שבשלב זה רוב מדינות העולם טרם יושפעו מן הנגיף, אבל ההכרזה על שלב 5 הייתה אמורה לדחוק בכל מדינה לסיים את ההתארגנות ואת יישום אמצעי המנע הקיימים ברשותה.

שלב 6 היה מוכרז באם המגפה משתוללת במדינה אחת לפחות באזור אחר של העולם, וההכרזה הייתה אמורה להתריע על קיומה של מגפה עולמית.

ביטול המתווה

בעבר הגדיר ארגון הבריאות העולמי את ששת השלבים המתארים את תהליך ההדבקה בנגיף עד להפיכתו למגפה עולמית, הנתונים התייחסו לנגיף האינפלואנזה מחולל מחלת השפעת. החל בפברואר 2020, הודיע דובר הארגון כי שוב לא ייעשה שימוש בשיטת ששת השלבים להגדרת פנדמיה.

לארגון הבריאות העולמי נהלים לטיפול במגפות מסוג זה, שיש להן דפוס התפשטות קבוע. לאחר שברוב המדינות ידווח על ירידה במספרי החולים, יכריז הארגון על השלב שלאחר-השיא, שבו אפשר להניח שהמגפה שוככת, אם כי עדיין ישנו חשש להתפרצותם של גלים נוספים. בעבר, מגפות שפעת הכו גלים-גלים, שנמשכו חודשים, ויש להתכונן לאפשרות של חזרת המגפה בהתראה קצרה. אחר-כך יחל השלב האחרון, שבו יקיים ארגון הבריאות העולמי תצפיות מקיפות כדי לוודא שהמגפה אכן שככה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שפעת בוויקישיתוף

שפעת: כל מה שחשוב לדעת, ד"ר בת שבע גוטסמן, באתר כללית
הערך "שפעת", באתר ויקירפואה
ארז גרטי, וירוס השפעת כמודל למערכת החיסון, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 29 ביולי 2009
ד"ר צבי בן-ישי, ‏שפעת - מחלה פשוטה או מגפה עולמית? חלק א', באתר הערוץ האקדמי, 12 באפריל 2007
ד"ר צבי בן-ישי, ‏שפעת - מחלה פשוטה או מגפה עולמית? חלק ב', באתר הערוץ האקדמי, 12 באפריל 2007
שפעת, באתר חיסונים
שפעת, באתר מחלות
שפעת, באתר עמותת מדעת
הערך שפעת (Influenza), באתר InfoMed
עידו אפרתי, מתי חיסון השפעת לא יעיל?, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
עומר שמריהו, השפעת תבלינים על התקדמות השפעת, באתר mnews, ‏19 בנובמבר 2017
שרית רוזנבלום, נקמת הנגיפים, באתר "ידיעות אחרונות", 11 באוקטובר 2018
ריימונד קמפפר, ‏הזר הרע שבתוכנו, אודיסאה 23, אפריל 2014
Coronavirus is not the flu. It's worse., סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:30) - הבדלים משמעותיים בין וירוס הקורונה לשפעת
שפעת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפעת, דף שער בספרייה הלאומית
מחקר מצא: כך עובד מנגנון קבלת ההחלטות של הנגיפים, באתר ynet, 13 במרץ 2024

הערות שוליים

^ מצרפתית: Grippe
^ "שפעת העופות - לא לעופות בלבד"/ ד"ר גל זגרון, המשרד להגנת הסביבה
^ שירותי בריאות כללית, שפעת, המדריך המלא
^ מידע על השפעת, אתר משרד הבריאות
^ פרסום באתר משרד הבריאות
^ Realities and enigmas of human viral influenza: pathogenesis, epidemiology and control, Vaccine journal, volume 20, issue 25–26 pages=3068–87,year = 2002, month August 19
^ Potter, CW (Oct 2006). "A History of Influenza". J Appl Microbiol. 91 (4): 572–579. PMID 11576290.
^ NIH Scientists Offer Explanation for Winter Flu Season, National Institutes of Health (NIH), ‏2015-09-12 (באנגלית)
^ מערכת וואלה! בריאות‏, האם נגיף הקורונה יכול לשרוד גם את הקיץ?, באתר וואלה, 21 באפריל 2020
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ שפעת, באתר עמותת מדעת
^ Neuraminidase inhibitors for preventing and treating influenza in healthy adults: systematic review and meta-analysis, באתר thebmj
^ FDA approves new drug to treat influenza, באתר מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ‏24 באוקטובר 2018 (באנגלית)
^ בן הורוביץ, לראשונה מזה שני עשורים: ה-FDA מאשר לשימוש תרופה חדשה נגד שפעת, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2018
^ Andrew W. Artenstein, Vaccines: A Biography, New York, NY: Springer New York, 2009-11-10, עמ' 191–205
^ ^[10]
^ Current WHO phase of pandemic alert

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[1] מצרפתית: Grippe

[2] "שפעת העופות - לא לעופות בלבד"/ ד"ר גל זגרון, המשרד להגנת הסביבה

[3] שירותי בריאות כללית, שפעת, המדריך המלא

[4] מידע על השפעת, אתר משרד הבריאות

[5] פרסום באתר משרד הבריאות

[Hilleman-6] Realities and enigmas of human viral influenza: pathogenesis, epidemiology and control, Vaccine journal, volume 20, issue 25–26 pages=3068–87,year = 2002, month August 19

[7] Potter, CW (Oct 2006). "A History of Influenza". J Appl Microbiol. 91 (4): 572–579. PMID 11576290.

[8] NIH Scientists Offer Explanation for Winter Flu Season, National Institutes of Health (NIH), ‏2015-09-12 (באנגלית)

[9] מערכת וואלה! בריאות‏, האם נגיף הקורונה יכול לשרוד גם את הקיץ?, באתר וואלה, 21 באפריל 2020

[:0-10] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ שפעת, באתר עמותת מדעת

[11] Neuraminidase inhibitors for preventing and treating influenza in healthy adults: systematic review and meta-analysis, באתר thebmj

[12] FDA approves new drug to treat influenza, באתר מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ‏24 באוקטובר 2018 (באנגלית)

[13] בן הורוביץ, לראשונה מזה שני עשורים: ה-FDA מאשר לשימוש תרופה חדשה נגד שפעת, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2018

[14] Andrew W. Artenstein, Vaccines: A Biography, New York, NY: Springer New York, 2009-11-10, עמ' 191–205

[15] [10]

[16] Current WHO phase of pandemic alert

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: שפעת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שפעת