רכיבה אמנותית
רכיבה אמנותית (דרסאז') היא ענף ברכיבה על סוסים בה הרוכב נדרש להפגין שליטה בסוס הבאה לידי ביטוי בהצגה וירטואוזית של תנועות טבעיות של הסוס. ענף זה נחשב לענף הרכיבה הקשה ביותר. צירוף של התנועות ומעבר נכון ביניהן יוצרים ריקוד אומנותי אליו שואפים רוכבי הסוסים להגיע. בתחרויות נדרש הרוכב לבצע תנועות ומקצבים שונים עם סוסו, הקבועים מראש ומתבצעים בהתאם לנקודות קבועות ברחבי המגרש.
רמות הרכיבה בישראל מתחילות בקדם א' ונגמרות ברמה גראנד פרי, כאשר בכל אחת מהרמות 3 מבחנים המדורגים לפי מידת קושי ביצוע התרגילים ומהירות שינויי המקצבים. בארצות אחרות מתחלקות הרמות לרמות אימון, כאשר לרמה א' מקבילה "רמה ראשונית" או "Preliminary", לרמה ב' מקבילה "רמת הבסיס" או "Novice", לרמה ג' מקבילה רמה "יסודית" או "Elementary", לרמה ד' מקבילה דרגת קושי "בינונית" או "Medium", לרמה ה' מקבילה דרגת קושי "מתקדמת" או "Advanced", ולאחר מכן הרמות הבינלאומיות "פרי סנט ג'ורג'"/"Prix St-George", "אינטרמדייט 1"/"Intermidate I", "אינטרמידייט 2"/"Intermidate II", ו"גראנד פרי"/"Grand Prix", הנחשבת לרמה הגבוהה ביותר.
מבנה מגרש הרכיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגרש רכיבת הדרסאז' מתחלק לשניים, כאשר מבחני הרמות הגבוהות (בארץ הן ב', ג', ד' והלאה) מתבצעים במגרש 20x60 מטר. מבחני הרמות הנמוכות (קדם א' וא') מתבצעים במגרשים שגודלם 20x40 מטר. במגרש יש נקודות מסוימות המסומנות באותיות לועזיות. אותיות אלו מסמנות נקודות לאורך צלעות המגרש וחלקן מסמנות אותיות לאורך קו המרכז האורכי של המגרש.
במגרש 20X60:
A, K, V, E, S, H, M, R, B, P, F, G, I, X, L, D.
במגרש 20X40:
A, K, E, H, C, M, B, F, G, X, D.
תחרויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחרויות דרסאז' בדרך כלל מתבצעות לפי מבחנים קבועים. הרוכבים וסוסיהם נשפטים על פי הדרך בה בוצעה כל תנועה או מקצב, איכות המקצבים והתנועות, ישיבת הרוכב, הרמוניה ועוד. כל פרמטר נשפט על פי סקלת ניקוד, כאשר הערך המינימלי הוא 0 והמקסימלי הוא 10. ישנן תחרויות פריסטייל (freestyle) בהן מרכיב הרוכב צירוף של תרגילים לפי מוזיקה ונשפט על פי יצירתיות, קושי התרגילים, התאמתם למוזיקה ומראה הרמוני כללי של ביצוע התרגילים.
שיפוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל התנועות והתרגילים ממוספרים בטופס המבחן. התנועות והתרגילים מנוקדים מ-0 עד 10 על ידי השופט. כאשר "0" הוא הציון הנמוך ביותר ו-"10" הוא הגבוה ביותר. להלן סולם הנקודות:
10 – מצוין
9 – טוב מאוד
8 – טוב
7 – כמעט טוב
6 – משביע רצון
5 – גבולי
4 – לא מספק
3 – די רע
2 – רע
1 – רע מאוד
0 – לא בוצע
"לא בוצע"- פירושו שכמעט דבר מהתנועה הנדרשת לא נעשה. הציונים הכלליים מנוקדים מ "0" עד "10" וניתנים עם סיום רכיבת המבחן עבור:
- א. מקצבים: חופשיות ואחידות.
- ב. אקטיביות: רצון לנוע קדימה, גמישות הצעדים, שחרור הגב הרצון לדרוך תחת הגוף עם הרגליים האחוריות.
- ג. צייתנות: הקשבה וביטחון עצמי, הרמוניה, קלות וקלילות התנועה, קבלת הראשייה.
- ד. ישיבת הרוכב: השימוש בעזרים והשפעתם על הסוס. הניקוד בציונים הכללים ובתנועות מסוימות במבחן מוכפלים על פי המצוין בטופס המבחן.
לאחר סיום רכיבת המבחן מתן הציונים הכלליים וחתימת השופט על טופס המבחן מחושבות התוצאות כך: ראשית, יוכפלו התנועות והציונים הכלליים על פי המצוין בטופס, שנית, יסוכמו כל הציונים עבור כל תנועות המופיעות בטופס המבחן כולל ארבעת הציונים הכלליים, לאחר מכן יוחסרו טעויות שנעשו במבחן (טעות ראשונה- 2 נק', טעות שנייה- 4 נק', טעות שלישית- פסילה). סה"כ הנקודות מחולק בניקוד המרבי שמצוין על גבי הטופס והתוצאה תוכפל במאה לקבלת הציון הסופי באחוזים.
בכל התחרויות המנצח הוא הרוכב בעל הציון הגבוה ביותר באחוזים, מקום שני הוא הרוכב בעל הציון השני בגובהו באחוזים וכן הלאה. במקרה של שוויון בתוצאות באותו המקצה באחד משלושה המקומות הראשונים, נקבע המיקום על פי סך הניקוד של הציונים הכלליים. במידה וגם הציון הכללי שווה ייקבע המיקום על פי סעיף ישיבת הרוכב. במידה וגם בסעיף זה הציון זהה מחולק המיקום בין הרוכבים (לעיתים נדירות). בתחרויות בנות מספר ימים, במקרה של שוויון בתוצאה הכללית של כל הימים יחד, נקבע המיקום על פי סך הניקוד של הציונים הכלליים של היום האחרון. במידה וגם הציון הכללי שווה ייקבע המיקום על פי סעיף ישיבת הרוכב. באליפות הארץ ובתחרויות בינלאומיות יתקיים מבחן נוסף (RIDE OFF) בין בעלי ניקוד כללי וסעיף ישיבת הרוכב עם ציון שווה עד למקום השלישי.
דירוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיטת הדירוג צוברים הסוס והרוכב נקודות זכות כיחידה אחת – "צמד". אותו רוכב על סוס אחר או אותו סוס בליווי רוכב אחר אינם נהנים מנקודות הזכות אשר צברו עם בן זוגם הקודם.
אופן הדירוג:
צמד מדורג על פי הרמה בה מדורג הרוכב. לדוגמה: רוכב שהתחרה ברמה ג', רשאי להתחיל עם סוס חדש ברמה ג'. צבירת נקודות דירוג מתנהלת בצורה הבאה:
רוכב שקיבל ציון במבחן מתחת ל-47% מקבל מינוס של 1 נקודות דירוג (חוץ מרוכבים להם 0 נקודות דירוג).
רוכב שקיבל ציון במבחן בין 60% ל-64.99% מקבל נקודת דירוג אחת.
רוכב שקיבל ציון במבחן בין 65% ל-69.99% מקבל 2 נקודות דירוג.
רוכב שקיבל ציון במבחן מעל 70% מקבל 3 נקודות דירוג.
רוכב שצבר את מספר הנקודות הנחוץ לעלות לרמה הבאה, אך טרם עשה זאת עם הסוס עמו התחרה, רשאי להיכנס עם סוס חדש לרמה הבאה. לדוגמה: רוכב רמה א' שצבר 8 נק' דירוג (מינימום) עם סוס X, אך טרם התחרה עמו ברמה ב', רשאי להיכנס עם סוס Y ישירות לרמה ב', רוכב שצבר 16 נק' דירוג ברמה מסוימת מחויב לעלות לרמה הבאה.
מקצבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הליכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההליכה היא מקצב אחיד בעל 4 פעימות ו-8 שלבים, כלומר ארבע הרגליים מונחות בזו אחר זו באותו סדר ובמחזוריות של שמונה שלבים. להליכה יש 4 סוגים שונים להלן:
- הליכה בינונית - הליכה נקייה, אחידה ולא מוגבלת, באורך צעד בינוני. הסוס פוסע באופן אנרגטי אך רגוע, בצעדים שווים ומלאי ביטחון, כאשר הרגליים האחוריות נוגעות בקרקע מעבר לעקבות הפרסות הקדמיות. הרוכב שומר על מגע קל, רך ויציב עם הפה, ומאפשר תנועה טבעית של הראש והצוואר.
- הליכה מכונסת - הסוס נע קדימה בהחלטיות, בצוואר מורם ומקומר ומפגין נשיאה עצמית מובהקת. הראש מתקדם לעבר המצב האנכי, והמגע הקל עם הפה נשמר. הרגליים האחוריות פועלות תוך כיפוף מוגבר של מפרקי הקפץ (Hocks). הליכה עם קצב נמרץ בעל אופי של צעידה, כשהרגליים מונחות על הקרקע בסדר קבוע. הצעדים מכסים פחות קרקע והם גבוהים יותר מאשר בהליכה בינונית, משום שהמפרקים מתכופפים במידה ניכרת יותר. כדי שלא תיהפך ללא-אחידה או חפוזה, ההליכה המכונסת קצרה יותר מההליכה הבינונית, למרות שהיא מראה פעילות רבה יותר.
- הליכה מאורכת - הסוס מכסה כמה שיותר קרקע, ללא חיפזון ומבלי לאבד את אחידות הצעדים, וכאשר הרגליים האחוריות נוגעות בקרקע בבירור לפני עקבות הפרסות הקדמיות. הרוכב מאפשר לסוס למתוח את הראש והצוואר קדימה מבלי לאבד מגע עם הפה ושליטה בקודקוד.
- הליכה משוחררת - מקצב של הרגעות בו ניתן לסוס להנמיך ולמתוח קדימה את הצוואר והראש. הן צעדיו של הסוס והן המסגרת שלו מתארכים. מתבצע עם מושכות ארוכות תוך שמירה על הקשר עם הפה של הסוס.
טרוט (Trot)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטרוט הוא מקצב בן שתי פעימות של רגליים אלכסוניות, לסירוגין (שמאלית קדמית וימנית אחורית, ולהפך) המופרדות על ידי רגע של השהיה. הטרוט מתחלק לחמישה סוגים:
- טרוט עבודה - זהו מקצב שבין הטרוט המכונס והטרוט הבינוני, בו רמת האימון של הסוס אינה מפותחת דיה לתנועות מכונסות. הסוס מראה שווי משקל נאות, נע קדימה בצעדים אחידים וגמישים, עם פעילות טובה של מפרקי הקפץ (Hocks).
- הארכת צעדים -זוהי וריאציה בין טרוט העבודה והטרוט הבינוני, כאשר אימון הסוס לא מתקדם מספיק בשביל טרוט בינוני.
- טרוט בינוני - מקצב עם הארכה מתונה של הצעד בהשוואה לטרוט המאורך, הסוס נע קדימה בצעדים מוארכים בבירור ועם אימפולסיה מהאחוריים. הרוכב מאפשר לסוס להאריך את המסגרת בהתאם לאורך הצעדים, ולכסות יותר קרקע מאשר בטרוט המכונס או בטרוט העבודה. על הצעדים להיות אחידים ועל כל התנועה להיות בשיווי משקל ולא מאולצת.
- טרוט מאורך - הסוס מכסה כמה שיותר קרקע בצעדים ארוכים בשומרו על אותו קצב, כתוצאה מאימפולסיה חזקה שמקורה באחוריים. הרוכב מאפשר לסוס להאריך את המסגרת בהתאם לאורך הצעדים. על הרגליים הקדמיות לגעת בקרקע בנקודה אליה הן מצביעות. על הרגליים הקדמיות והאחוריות להגיע לאורך תנועה שווה. כל התנועה צריכה להיות בשיווי משקל.
- טרוט מכונס - הסוס נע קדימה בצוואר מורם ומקומר. יש לשמור על מפרקי הקפץ (Hocks) מכונסים, כפופים כראוי ובעלי אימפולסיה, כך שיאפשרו לכתפיים לנוע ביותר חופשיות ולהפגין נשיאה עצמית מלאה. צעדי הסוס מכסים פחות שטח מאשר במקצבי הטרוט האחרים, אולם מבלי לאבד את גמישותם.
לטרוט ישנן עוד שתי וריאציות הנקראות "פסאז'" ו"פיאף" המשמשות ברמות הגבוהות:
- פסאז' - הפסאז' הוא טרוט מדוד, מכונס מאוד, מורם מאוד וקצוב מאוד. הוא מתאפיין בכינוס מודגש של האחוריים, כיפוף רב יותר של הברכיים והקפץ (Hocks) ובגמישות החיננית של התנועה. זוגות הרגליים האלכסוניות מורמות ומורדות חזרה לקרקע לחלופין, לפי קצב ועם השהיה באוויר.
- פיאף - פיאף היא תנועה אלכסונית, מאוד מכונסת, עם השהיה קצבית (Cadenced) ומורמת שנותנת רושם של שהייה במקום אחד. גב הסוס גמיש ואלסטי. האחוריים מונמכים, הרגליים האחוריות נושאות משקל ומאפשרות לכתפיים ולרגליים הקדמיות חופש רב, קלילות וניידות. כל זוג רגליים אלכסוני מורם ומורד חזרה לקרקע לחלופין בקפיציות ובהשהיה קצבית.
קנטר (Canter)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קאנטר וגאלופ
הקנטר הוא מקצב בן 3 פעימות ו-6 שלבים, אשר לו שני סוגים- קאנטר לצד ימין וקאנטר לצד שמאל. בקנטר לימין, למשל, הורדת הרגליים היא כדלהלן: שמאלית אחורית, ימנית אחורית ושמאל קדמית בו זמנית, ימנית קדמית ולאחריה רגע של השהיה עם כל ארבע הרגליים באוויר לפני תחילת הצעד הבא. הקנטר מאופיין תמיד בצעדים קלים, אחידים ובהשהיה קצבית קבועה. הקאנטר כמו הטרוט מתחלק גם הוא לחמישה סוגים:
- קנטר עבודה - זהו מקצב שבין הקנטר המכונס והקנטר הבינוני, כאשר אימון הסוס לא מתקדם דיו והסוס אינו מוכן לתנועות מכונסות. הסוס מראה שיווי משקל נאות ונע קדימה בצעדים שווים וגמישים.
- הארכת צעדים - זוהי וריאציה בין קנטר העבודה והקנטר הבינוני, כאשר אימון הסוס לא מתקדם מספיק בשביל קנטר בינוני.
- קנטר בינוני - מקצב עם הארכה מתונה של הצעד בהשוואה לקנטר המאורך, הסוס נע קדימה בצעדים מוארכים בבירור ועם אימפולסיה מהאחוריים. הרוכב מאפשר לסוס להאריך את המסגרת בהתאם לאורך הצעדים, ולכסות יותר קרקע מאשר בקנטר המכונס או בקנטר העבודה.
- קנטר מאורך - הסוס מכסה כמה שיותר קרקע בצעדים ארוכים בשומרו על אותו קצב, כתוצאה מאימפולסיה חזקה שמקורה באחוריים. הרוכב מאפשר לסוס להאריך את המסגרת בהתאם לאורך הצעדים. הרגליים הקדמיות נוגעות בקרקע בנקודה אליה הן מצביעות. הרגליים הקדמיות והאחוריות מגיעות לאורך תנועה שווה.
- קנטר מכונס - הסוס נע קדימה בצוואר מורם ומקומר. מפרקי הקפץ (Hocks) נשמרים מכונסים, כפופים כראוי ובעלי אימפולסיה, כך שהם מאפשרים לכתפיים לנוע ביותר חופשיות ולהפגין נשיאה עצמית מלאה. צעדי הסוס מכסים פחות שטח מאשר במקצבי הקנטר האחרים, אולם מבלי לאבד את גמישותם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רכיבה אמנותית- רכיבה אמנותית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| ענפי הרכיבה השונים | ||
|---|---|---|
| רכיבה אנגלית | קפיצות ראווה • רכיבה אמנותית • מרוץ סוסים • וולטינג • פולו | |
| רכיבה מערבית | ריינינג • רודיאו | |
