לדלג לתוכן

רובה צלפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רובה צלפים "ברק" (H-S Precision Pro Series 2000 HTR) של צה"ל ולידו מגוון כוונות טלסקופיות ואמצעי ראיית לילה. ה"ברק" מסוגל לפגוע במטרות בדיוק של 1.0–0.25 דקת קשת[1] בטווחים של עד 1200 מטר.
רובה צלפים בריחי M24 SWS המבוסס על רמינגטון מודל 700 עם כוונת טלסקופית וחצובה דורגל. הרובה נחשב לאמין מאוד ומדויק ביותר: דיוק של 0.5 דקת קשת (כלומר: הסטייה ממרכז המטרה בטווח 800 מטר תהיה כ-12 ס"מ לכל היותר).[1]
רובה צלפים חצי-אוטומטי מדגם M110 SASS של צבא ארצות הברית, עם משתיק קול. בעל דיוק של 1.0–0.5 דקת קשת.
רובה צלפים מתקדם סימן 22 המבוסס על הבארט MRAD. זהו רובה צלפים מודולרי בעל דיוק של 0.5–0.35 דקת קשת, ונמצא בשירות הימ"מ, צה"ל והכוחות המזוינים של ארצות הברית.

רובה צלפים או רובה צליפה (מוכר גם בראשי תיבות: רוב"צ) הוא רובה מחורק-קנה (rifle) שייעודו הוא קליעה מדויקת במטרות מרוחקות וקרובות כאחת. רובה הצלפים הוא נשקו הייעודי של הצלף - חייל או שוטר המאומן בקליעה מדויקת. רובה הצלפים הוא המרכיב העיקרי במערכת נשק צלפים (Sniper Weapon System) הכוללת גם כוונת טלסקופית, אמצעי ייצוב (כגון חצובה או דורגל) ותחמושת צליפה (כגון תחמושת Match Grade).

עקב הדגש על דיוק רב בקליעה, מיוצרים רובי הצלפים באופן מיוחד ומורכבים באופן ידני. כתוצאה מהדרישה לדיוק ויציבות, רובה הצלפים בדרך כלל כבד ויקר יותר מרובים אחרים. לרוב, רובה הצלפים כולל קנה ארוך וכבד על מנת להגביר את היציבות והדיוק של הרובה. פעמים רבות נעשה שימוש גם ב"קנה צף" - קנה המחובר לרובה רק בנקודה אחת וזאת על מנת להמעיט ככל האפשר את תנודות הקנה בעת הירי כתוצאה מרעידות ידי הצלף או מהרתע המופעל על הרובה. מנגנון הפעולה (המכלול) ברובי צלפים הוא בדרך כלל בריחי או חצי-אוטומטי. באופן עקרוני, כל רובה יכול לשמש כרובה צלפים (כאשר הוא מיוצב ומותקנת עליו כוונת טלסקופית), אך הרובים הייעודיים מדויקים הרבה יותר מאשר רובי סער או רובים פשוטים שהוסבו באופן מאולתר.

היסטורית, רובי הצלפים מקורם בשני סוגי רובים: רובי שירות צבאיים שמהם נבחרו המדויקים ביותר ועליהם הותקנה כוונת טלסקופית, ורובי ציד (רובים חרוקי קנה ששימשו לציד ולא רובי shotgun חלקי-קדח) שהיו מדויקים מאוד בשל ייעודם אך היו פחות מתאימים לתנאי שדה תובעניים שדורש השירות הצבאי. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 החל פיתוח של רובי צלפים צבאיים ייעודיים שהיו מדויקים באופן ניכר מרובי השירות המדויקים ועמידים ומותאמים יותר לתנאי שדה מאשר רובי הציד המדויקים. בתחילת המאה ה-21 הגיעו הרובים לדיוק רב ביותר. בתקופה זו גם החל פיתוח רובי צלפים מודולריים שבהם ניתן להחליף את המכלול והקנה בתנאי שדה ובכך מאפשר להם לתמוך במספר קליברים וסוגי תחמושת בהתאם למשימה הנדרשת.

כיום חברות רבות, בעיקר בארצות הברית ואירופה, מייצרות ומוכרות רובי צלפים. בארצות הברית רובי צלפים רבים הם נגזרות או הסבות של רובי צליפה לציד, שכן הציד בארצות הברית נחשב לספורט מפותח מאוד. מנגנון הפעולה של הרמינגטון מודל 700 נחשב לאמין ומדויק ביותר, עד כדי כך שהוא משמש בסיס לרובי צלפים רבים בהם ה-M24 SWS (רובה צלפים צבאי) והטנגו 51 (רובה ליחידות מיוחדות בעל דיוק של רבע דקת קשת, הרובה המדויק ביותר בעולם). עוד בולטים הרובים של האחים מקמילן (בהם המקמילן TAC-338 והמקמילן TAC-50 הידועים בביצועים שלהם: טווח ירי גדול ודיוק של 0.5 דקת קשת) והרובים הכבדים של חברת הנשק בארט (הדגם הידוע והנפוץ ביותר שלה הוא הבארט M82A1 בקליבר 0.5 אינץ' ואחריו הבארט MRAD, רובה צלפים מודולרי מדויק ביותר). באירופה בולטת במיוחד משפחת רובי ארקטיק וורפר של אקורסי אינטרנשיונל (Accuracy International Arctic Warfare) הבריטית שרוביה נחשבים למבין הטובים בעולם מבחינת ביצועים (פועלים גם בקור גדול, מגיעים לטווחים גדולים (תלוי בקליבר ובתחמושת) ובעלי דיוק של 0.5 דקת קשת). עוד בולטים משפחת רובי ה-PGM Précision מצרפת (שכולל את ה-PGM Ultima Ratio ואת PGM 338 בעלי דיוק של 0.5 דקת קשת ומטה ) והרובים של מאוזר, הקלר וקוך ושטייר.

יכולות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
השוואה בין דיוק של 0.5, 1 ו-3 דקות קשת (MOA): בציור מוצג הפיזור המקסימלי בכל רמת דיוק על פלג הגוף העליון של מטרת אדם במרחק 800 מטר (שמאל) ובמטרת ראש במרחק 100 מטר (ימין).
רובה צלפים בריחי אמריקאי טקטיקל אופריישנס טנגו 51, כנראה הרובה המדויק ביותר בעולם, עם דיוק של 0.25 דקת קשת (0.073 מילי-רדיאן = 73 מיקרו-רדיאן). כלומר: מקבץ אופייני לרובה יהיה בפיזור של 7.3 מ"מ במרחק 100 מטר ו-5.8 ס"מ במרחק 800 מטר.

את הדיוק של הרובה ניתן למדוד בשני מדדים (אנ'):

  1. דיוק נקודת פגיעה משוערת (נפ"מ, מקביל ל-Accuracy): מה המרחק המקסימלי בין נקודת הפגיעה בפועל למרכז המטרה (נקודת הפגיעה המבוקשת).
  2. יכולת קביצה (מקביל ל-Precision): מה הפיזור במקבץ של לפחות 5 כדורים. הפיזור מוגדר כמרחק המקסימלי בין שתי פגיעות במקבץ. מדד זה בודק כמה הרובה עקבי בירי שלו.

לרוב משתמשים במדד השני להערכת הדיוק של הרובה, כי את הנפ"מ קשה יותר למדוד בפועל.

הדיוק ברובה צלפים נמדד לפי הפיזור הזוויתי של מקבץ יריות, כלומר: מהי הזווית המקסימלית בין נקודת המטרה לבין הפגיעות ביחס לקנה הרובה, כאשר יחידות המידה הן דקות קשת (MOA = Minute of arc). מכיוון שהפיזור נמדד לפי מקבץ יריות, הוא נקרא גם "יכולת קביצה" (מלשון "קבוצה") ואומרים על רובה בעל דיוק X שהוא "מקבץ בדיוק X" או "קובץ בדיוק X" או פשוט "מקבץ ב-X" או "קובץ ב-X". רובה צלפים בעל דיוק של 1 דקת קשת, הוא בעל פיזור מקסימלי של 2.9 ס"מ בירי לטווח של 100 מטר, או ביחידות מידה אמריקאיות מקובלות: פיזור מקסימלי של 1.047 אינץ' בירי לטווח של 100 יארד. הפיזור המקסימלי (כלומר: המרחק המקסימלי בין שתי הפגיעות הרחוקות ביותר זו מזו במקבץ ירי) של רובה עם דיוק של 1 MOA (כ-0.3 מילי-רדיאן) הוא 23 ס"מ בטווח 800 מטר. דיוק זה נחשב למספיק כדי להבטיח פגיעה במטרת אדם בטווח 800 מטר ומטה. כך למשל, ה-M24 SWS של צה"ל כאשר יורה תחמושת IMI תואמת מקבץ בדיוק של חצי דקת קשת (0.5 MOA), השקול לפיזור של כ-12 ס"מ בירי למרחק 800 מטר.

רובי צלפים עולים בדיוקם על הרובים הרגילים שבשירות הצבא והמשטרה אך לא על הדיוק של רובים ספורטיביים המשמשים לתחרויות קליעה. רובה סער המשמש כנשקו האישי של לוחם החי"ר פוגע בדרך כלל בדיוק של 6–3 MOA, או 2–1 מילי-רדיאן. רובה צלפים צבאי מהדור הישן מקבץ בדרך כלל בדיוק של 3–1 MOA (כ-0.3-1 מילי-רדיאן) ואילו רובה צלפים צבאי מהדור החדש ורובה צלפים משטרתי מקבצים בדיוק של 1.0–0.25 MOA ‏ (0.3–0.073 מילי-רדיאן). לשם השוואה, רובה ספורט המשמש לתחרויות קליעה מקבץ בדיוק של כ-0.3–0.15 MOA.

סקר שוק מ-2008 של הכוחות המזוינים של ארצות הברית עבור רובה צלפים מדויק (Precision Sniper Rifle או בראשי תיבות:PSR) קובע כדרישה 1 דקת קשת (1 MOA) פיזור אנכי מקסימלי עבור מקבץ של 5 יריות בטווחים של 300, 600, 900, 1200 ו-1500 מטר, ואילו הפיזור האופקי יכול לעלות על 1 MOA, שכן הסקר מתפשר על דיוק בעבור מחיר סביר, אמינות בתנאי קרב קשים וכן נוחות השימוש והאחזקה.[2][3] ב-2009 סקר שוק של פיקוד המבצעים המיוחדים של ארצות הברית קבע כדרישה 1 MOA כפיזור אנכי עבור מקבצים של 10 יריות במטרות בטווחים של 300, 600, 900, 1200 ו-1500 מטר.[4][5] רובי הצלפים הקיימים כיום בצבא ארצות הברית - M24 SWS (המבוסס על רמינגטון מודל 700) ו-M110 SASS (המבוסס על ה-SR-25) לא עומדים בדרישות אלה, ומדויקים ברמה הנדרשת רק עד לטווחים של כ-800 מטר, בעיקר עקב מגבלות התחמושת (7.62x51 מ"מ נאט"ו).

אף על פי שלא קיימים תקני דיוק אחידים עבור רובי צלפים של המשטרה וסוכנויות אכיפת חוק, הם בדרך כלל מדויקים יותר ודיוקם נע בין 1.5–0.5 MOA. ה-FBI, סוכנות ביון ואכיפת חוק פדרלית בארצות הברית, קבעה תקן דיוק של חצי דקת קשת (0.5 MOA) עבור מקבץ של 5 יריות בטווח 100 יארד עבור רובי הצלפים של יחידות ה-SWAT שלהם.[6] עבור מצבים בהם נתקלים כוחות משטרה הפיזור המקסימלי הנדרש הוא בדרך כלל 1 MOA (כ-0.3 מילי-רדיאן), זאת כיוון שצלפי משטרה בדרך כלל יורים בטווחים קצרים למדי, הרבה יותר מאלה של צלפי הצבא.[7] בטווח של 100 מטר ופחות, רובה עם דיוק (נמוך יחסית בסטנדרט של רובי צלפים של המשטרה) של 1 MOA יכול לפגוע במטרה בגודל 3 ס"מ במספר יריות עוקבות. גודל זה של 3 ס"מ קטן יותר מגזע המוח, מטרה מועדפת על צלפי משטרה בגלל אפקט ההריגה המהירה של פגיעה באיבר זה.

לרובי הצלפים המודרניים דיוק רב יותר ביחס לפעם: רובי ה-M40 של הנחתים, הרמינגטון M24, ה-H-S Precision Pro Series 2000 HTR "ברק" של צה"ל, המאוזר 86SR, השטייר SSG 69, ה-PGM Ultima Ratio, ה-PGM 338, המקמילן TAC-338, המקמילן TAC-50, רובי AI Arctic Warfare והבארט MRAD, כולם בעלי דיוק של כחצי דקת קשת (0.5 MOA) ומטה, ונמצאים בשימוש צבאות וכוחות מיוחדים בישראל, בארצות הברית ובשאר העולם.

רובה הצלפים המדויק ביותר בעולם הוא הטנגו 51 של חברת Tactical Operations, שלו דיוק של רבע דקת קשת (0.25 MOA), ויכולת לקבץ גם בפיזור זוויתי קטן יותר (כלומר בדיוק גבוה יותר). רובים נוספים בעלי דיוק דומה הם הבלייזר R93 טקטי, ה-PGM Ultima Ratio, ה-Unique Alpine TPG-1, ה-DSR-1 ואף הרמינגטון M24 הוותיק, כאשר יורים בו תחמושת צליפה ברמת Match Grade.

להלן טבלה הממחישה את הדיוק של רובי צלפים. טווחי הירי ויחידות המידה נבחרו לפי הגדלים השימושיים בתחום הצליפה.

גודל בדקת קשת (MOA) גודל במילירדיאן (MIL) פיזור ב-100 יארד פיזור ב-100 מטר פיזור ב-800 מטר פיזור ב-1200 מטר פיזור ב-1500 מטר
3 0.87 3.14 אינץ' 87 מ"מ 69.6 ס"מ 104 ס"מ 130 ס"מ
1 0.29 1.047 אינץ' 29 מ"מ ≈ 3 ס"מ 23.2 ס"מ 34.91 ס"מ 43.5 ס"מ
0.75 0.218 0.785 אינץ' 21.75 מ"מ 17.4 ס"מ 26.2 ס"מ 32.7 ס"מ
0.5 0.145 0.522 אינץ' 14.5 מ"מ 11.6 ס"מ 17.5 ס"מ 21.75 ס"מ
0.35 0.1015 0.366 אינץ' 10.15 מ"מ ≈ 1 ס"מ 8.12 ס"מ 12.2 ס"מ 15.22 ס"מ
0.25 0.073 0.2628 אינץ' 7.3 מ"מ 5.84 ס"מ 8.73 ס"מ 10.95 ס"מ ≈ 11 ס"מ

טווח יעיל מקסימלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קליבר ותחמיש טווח יעיל מקסימלי[8][9]
5.56x45mm 300–500 מטר

7.62x51mm (.308 Winchester)

700–900 מטר
7.62x54mm R 800–1,000 מטר
1,000 מטר
900–1,100 מטר
0.300 Winchester Magnum 900–1,200 מטר
0.338 Lapua Magnum 1,200–1,500 מטר

.50 BMG (12.7x99mm NATO)
12.7x108mm (Russian)

1,500–2,000 מטר
14.5x114mm 1,900–2,300 מטר
0.408 Chey Tac
0.416 Barrett 		> 2,400 מטר

בניגוד לצלפי משטרה, צלפי הצבא יורים במטרות בטווח המקסימלי האפשרי כדי להימנע מאיתור מהיר ולהגדיל את החשאיות של הצלף. רובי הצלפים הפופולריים ביותר (מבחינת מספרם בשירות) הם בקליבר 7.62 מ"מ (0.308 אינץ') כגון 7.62x51mm ו-7.62x54mm R. מאחר שרובי צלפים מרמה זו צריכים להתמודד עם כלי נשק צבאיים מסוגים שונים בעלי טווח דומה (800 מטר), צלפים צריכים לשלוט במיומנויות שדאות, הישרדות בתנאי שטח והסוואה, כדי להסתיר את עמדתם.

המגמה האחרונה היא רובים צבאיים לטווחים ארוכים במיוחד, ואלה באים בקליברים גדולים יותר מה-7.62 מ"מ הסטנדרטי, כגון ה-0.338 Lapua Magnum וה-0.50 BMG (קליבר 12.7 מ"מ נאט"ו של מקלע כבד M2 בראונינג) וכן 14.5x114mm. רובים אלה מאפשרים לצלף להסתכן פחות ולבזבז פחות זמן על הסוואה והסתתרות מכוחות האויב (כאשר הם לא מצוידים ברובים דומים). בארצות הברית פותחו שלושה רובי צלפים בקליברים ייחודים שכל מטרתם היא ירי לטווחים ארוכים במיוחד: ה-CheyTac Intervention בקליבר 0.408 אינץ' שיעיל עד לטווחים של כ-2300 מטר, והבארט M99 והבארט MRADELR בקליבר 0.416 אינץ' שיעילים עד לטווחים של כ-2600 מטר.

עד 2002 כלי הירי שהחזיק בצליפה הארוכה ביותר, כלומר: הריגת לוחם אויב מהמרחק הגדול ביותר, לא היה רובה צלפים אלא היה דווקא מקלע כבד מדגם M2 בראונינג עם כוונת טלסקופית, שבאמצעותו רשם הצלף המעוטר קרלוס הת'קוק צליפה והריגה מטווח של 2,286 מטר. שיא זה נשבר רק במאה ה-21 בקרבות ההרריים של מלחמת אפגניסטן (2001-2014). בהרים אלה ובפרט בעמק שאח אי-קוט צפיפות האוויר נמוכה בהרבה מהצפיפות בגובה פני הים (העמק נמצא בגובה 2,432 מטר מעל פני הים), עובדה שמגדילה את הטווח האפקטיבי המקסימלי של הרובים במאות מטרים. להלן רובי הצלפים ששברו את שיא הצליפה הארוכה ביותר:

  • L115A3, מחזיק שיא הצליפה הארוכה ביותר בשנים 2010–2012: 2,475 מטר.
    L115A3, מחזיק שיא הצליפה הארוכה ביותר בשנים 2010–2012: 2,475 מטר.
  • בארט M82A1, מחזיק שיא הצליפה הארוכה ביותר בשנים 2012–2017: 2,815 מטר.
    בארט M82A1, מחזיק שיא הצליפה הארוכה ביותר בשנים 2012–2017: 2,815 מטר.
  • מקמילן TAC-50, מחזיק שיא הצליפה הארוכה ביותר הנוכחי: 3,450 מטר.
    מקמילן TAC-50, מחזיק שיא הצליפה הארוכה ביותר הנוכחי: 3,450 מטר.

מבנה ומאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובה הצלפים נבדל מהרובה הרגיל במאפיינים הבאים:

מבט דרך כוונת טלסקופית לאופולד
צלף מתפעל רובה צלפים בריחי M40A3 הנמצא בשירות חיל הנחתים האמריקני. מנגנון הפעולה הבריחי מאפשר דיוק רב יותר.
רובה צלפים M2010 (רובה M24 SWS מוסב) עם משתיק קול.
  1. כוונת טלסקופית - כמעט כל רובי הצלפים מצוידים בכוונת טלסקופית המאפשרת הגדלה ניכרת (בדרך כלל יותר מ-x4 ולפעמים גם יותר מ-x10) וזיהוי מטרות בטווחים רחוקים. מלבד עדשות איכותיות הכוונות הטלסקופיות כוללת גם שנתות שעוזרות לצלף לכוון ולאמוד מרחק.
  2. פעולה ומכלול: רובי צלפים יכולים להיות רובים בריחיים או רובים חצי-אוטומטיים. הרובים הבריחיים זולים יותר, קלים יותר לייצור, אמינים יותר ומדויקים יותר - מכיוון שהמנגנון הפעולה הוא פשוט יותר וכולל פחות חלקים נעים. החיסרון ברובה זה הוא קצב ירי איטי וקושי בירי יריות עוקבות במהירות. הרובים החצי-אוטומטיים מאפשרים מספר יריות עוקבות במהירות אך הם פחות אמינים ומדויקים מהרובים הבריחיים. עוד יתרון ברובים חצי-אוטומטיים הוא יכולתם לשמש לעיתים גם כרובה מיטען ולא רק לצליפה.
  3. הדק: ההדק משפיע על הדיוק. ברובי צלפים עוצמת הלחיצה של ההדק חזקה ומתכווננת.
  4. קנה: לקנה איכותי יש חשיבות רבה בדיוק הרובה. קנים של רובי צלפים הם בדרך כלל עבים וכבדים יותר, וזאת על מנת להפחית את התחממות הקנה והשפעתה על הדיוק. פעמים רבות נעשה שימוש גם ב"קנה צף" - קנה המחובר לרובה רק בנקודה אחת וזאת על מנת להמעיט ככל האפשר את תנודות הקנה בעת הירי כתוצאה מרעידות ידי הצלף או מהרתע המופעל על הרובה.
  5. תחמושת: מאחר שרוב רובי הצלפים משמשים כוחות צבא ומשטרה, הם בדרך כלל בנויים בקליבר של תחמושת צבאית נפוצה כגון 7.62x51 מ"מ נאט"ו, 7.62 מ"מ מזרחי או 12.7x99 מ"מ נאט"ו. כדי לשפר את דיוק הרובה לצד התחמושת הצבאית הרגילה ישנה גם תחמושת צליפה איכותית שנקראת תחמושת Match Grade (אנ') שמאפשרת לרובה הצלפים לממש את מלוא הפוטנציאל שלו. כמו כן, ישנן סוגי תחמושת שפותחו במיוחד לצליפה, כגון ה-0.338 לפואה מגנום וה-0.408 Chey Tac, שהן בעלות טווח ירי ארוך במיוחד.
  6. מעצה, קת ומתפסים: הקת היא אחת מנקודת הממשק העיקריות בין הצלף והרובה ולכן רובי צלפים רבים כוללים קתות מתכוונות (שכוללת כרית הגבהה ללחי ועקב קת מתכוונן) המאפשרות התאמה מרבית לכל צלף. ישנן שתי תצורות מתפסים נפוצות: "התצורה הקלאסית" שלקוחה מרובים ישנים ורובי ציד, בה הקת עשויה מחומר מלא וידית האחיזה מחברת בעיקול אלכסוני בין הקת למתפסים וגוף הרובה, ו"התצורה המודרנית" שלקוחה מרובי סער מודרניים דוגמת רובה M16, ובה ידית האחיזה הקדמית נפרדת ודמוית ידית אחיזה של אקדח (נקרא בלעז "pistol grip") בסגנון AR-15, ואילו הקת עצמה שלדית וקלה. הקתות עשויות מחומרים שונים כגון עץ, אלומיניום וחומרים מרוכבים.
  7. אמצעי ייצוב: לרוב הירי ברובה צלפים נעשה כאשר הצלף שוכב והרובה מוצב על דורגל או "שק שעועית" על מנת להגביר את יציבותו ולהקל על הצלף את אחיזתו, שכן הרובה הצלפים בדרך כלל כבד (למעלה מ-5 ק"ג ריק). לעיתים, בעיקר בצליפת לוט"ר ולש"ב, הירי נעשה גם בעמידה או בישיבה כאשר הרובה מיוצב על חצובה גבוהה או מאוזן על שולחן ירי.
  8. משתיק קול: צלפים משתמשים לעיתים במשתיק קול או עמעמם על מנת להגדיל את החשאיות שלהם ולא לחשוף את מיקומם כאשר הם מבצעים ירי. כמעט כל רובי הצלפים כוללים קנים שניתן להתקין עליהם משתיקי קול.
  9. מחסנית: רובי צלפים מוזנים בדרך כלל או ממחסנית פנימית הנמצאת מתחת לקנה ונקראת שחלה (נפוצה בעיקר ברובים בריחיים) או ממחסנית חיצונית נתיקה. ברובי צלפים מודרניים יש העדפה של הזנה ממחסנית חיצונית נתיקה.

סוגי רובי צלפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובים אזרחיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובה רמינגטון מודל 700P הוא אחד מרובי הצלפים המשטרתיים הפופולריים בארצות הברית.

רובים צבאיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובי צלפים צבאיים של צלפי החי"ר צבא ארצות הברית: M24 SWS (בריחי, בחזית) ו-M110 SASS (חצי-אוטומטי, מאחור).

דגמים מפורסמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובה צלפים בריחי אמריקאי M24 SWS המבוסס על רמינגטון מודל 700.
רובה צלפים חצי-אוטומטי אמריקאי SR-25, המבוסס על ה-AR10.
בארט M82A1 - רובה צלפים חצי-אוטומטי כבד נגד חומרים ומטרות קשות בקליבר 12.7 מ"מ נאט"ו (0.5 BMG), תוצרת ארצות הברית.
רובה צלפים CheyTac Intervention בקליבר ייחודי 0.408 המיועד לטווחים ארוכים במיוחד, של עד 2300 מטר. הרובה פותח ומיוצר בארצות הברית.
רובה צלפים מודולרי בארט MRAD, תוצרת ארצות הברית.
רובה צלפים ארקטיק וורפר AW של אקורסי אינטרנשיונל הבריטית.
רובה צלפים חצי-אוטומטי PSG-1 של הקלר וקוך, שנחשב לאחד מהרובים החצי-אוטומטיים המדויקים ביותר.
גליל צלפים - רובה צלפים חצי-אוטומטי ישראלי.
רובה ברק 338 - רובה צלפים של צה"ל המבוסס על H-S Precision Pro Series 2000 HTR בקליבר 0.338 לפואה מגנום.
רובה צלפים כבד PGM Hécate II בקליבר 12.7 מ"מ נאט"ו (0.5 BMG).
רובה צלפים כבד שטייר HS .50 בקליבר 12.7 מ"מ נאט"ו (0.5 BMG).
רובה צלפים דרגונוב, רובה צלפים חצי-אוטומטי תוצרת ברית המועצות.

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית:

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת בריטניה:

גרמניהגרמניה גרמניה:

ישראלישראל ישראל:

צרפתצרפת צרפת:

אוסטריהאוסטריה אוסטריה:

רוסיהרוסיה רוסיה:

פינלנדפינלנד פינלנד:

שווייץשווייץ שווייץ:

צ'כיהצ'כיה צ'כיה

בלגיהבלגיה בלגיה

רשימה מורחבת: רשימת רובי צלפים בוויקיפדיה האנגלית.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: רובה צלפים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רובה צלפים

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 דיוק (יכולת הקביצה) של רובה נמדד בדקות קשת (MOA). מספר זה מייצג את הסטייה הזוויתית המרבית מנקודת הפגיעה וככל שהוא נמוך יותר כך הרובה מדויק יותר. לדוגמה: רובה צלפים בעל דיוק של 1 MOA מקבץ (יורה מספר קליעים אל עבר אותה מטרה) בפיזור של 3 ס"מ בירי למרחק 100 מטר (1.047 אינץ' בירי למרחק 100 יארד).
  2. ^ US Special Operations Considers A ".338" Sniper Rifle
  3. ^ Precession Sniper Rifle - Solicitation Number: H92222-09-PSR
  4. ^ Precision Sniper Rifle (PSR) - Solicitation Number: H92222-09-PSR2
  5. ^ SOCOM PSR Contenders
  6. ^ Johnson, D: Precision Pair, Guns & Ammo, February 2005. [1]
  7. ^ הטווח המינימלי שתועד הוא 5 יארד והמקסימלי הוא 187 יארד. ראו Police Sniper Utilization Survey מ-2006 ודיווחים כאן וכאן. מידע נוסף ניתן למצוא ב-The Ultimate Sniper: an Advanced Training Manual for Military and Police Snipers מאת Major John Plaster, 1993.
  8. ^ טווח יעיל מקסימלי מקורב עבור הקליברים הנפוצים כאשר נעשה שימוש ברובה צלפים מדויק מתאים עם תחמושת מיוחדת לדיוק גבוה בטווח רחוק בתנאי של 1 אטמוספירה בינלאומית תקנית בגובה פני הים עבור קליברים נפוצים של צלפים.
  9. ^ הטווח המקסימלי הרשום הוא בהתבסס בדרך כלל על טענות היצרן או הגוף המשתמש בו, ולא על מחקר מדעי שיטתי. הבעיה היא שרק הקליע מבצע אינטראקציה עם המטרה (יכולה להיות גם מטרת חומר עבור קליע צלפים). מכאן נובע שתכונות המטרה, תכונות ומהירות הקליע והאפקט הרצוי הם גורמים משפיעים ורלוונטיים.
  10. ^ Michael Friscolanti,‏ 'We were abandoned', באתר Macleans.ca,‏ 15 במאי 2006
  11. ^ איאן דרורי, The super sniper: Hero picks off two Taliban from a mile and a half away, דיילי מייל, 2.5.2010.
  12. ^ Masters, Chris (29 באוקטובר 2012). "Taliban remain in fear of lethal strikes". dailytelegraph.com.au. Australian Daily Telegraph. נבדק ב-1 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Canadian elite special forces sniper makes record-breaking kill shot in Iraq - The Globe and Mail". The Globe and Mail (באנגלית בריטית). 2017-06-21. נבדק ב-2017-06-22.
  14. ^ ערד 7 DMR צלפים/קלעים, באתר תעשיות נשק לישראל (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רובה_צלפים&oldid=39319460"