לדלג לתוכן

קומקום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קומקום תה עשוי קרמיקה

קומקום הוא כלי קיבול המשמש לחימום והרתחת מים.

הקומקום הקלאסי הוא מכל מתכת שממלאים במים ושופתים על אש, קומקום שכזה מצויד לפעמים במשרוקית אדים, המשמיעה שריקה כשהמים מגיעים לנקודת הרתיחה. לפני המצאת הקומקום החשמלי היו קומקומי מתכת הדרך הנפוצה ביותר להרתיח מים לצרכים ביתיים.

הקומקום החשמלי עשוי מפלסטיק עמיד או ממתכת, ובתוכו גוף חימום המחובר לחשמל. המתג של הקומקום מכיל מגע דו-מתכתי, כך שברגע שהמים מגיעים לנקודת הרתיחה, הקיטור עובר דרך צינור, מחמם את המגע הדו-מתכתי, וזה מכבה את המתג ומפסיק את הזרם בגוף החימום.

מקור המילה קומקום מלשון חז"ל, אותה לקחו מלטינית cucuma או מיוונית κούκκουμα (koúkkouma).

קומקומים בתרבויות שונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחצי האי ערב מצויים סוגים שונים של קומקומים המשמשים לתכליות שונות. משקה הקפה שמוגש באירועים או קפה שמוגש בבית מבושל ב'דאללה', הוא קומקום גדול ורחב בעל בסיס עגול וזרבובית מעוקלת. קפה שמבושל בדאללה מוגש בקומקום המכונה 'מסב' (מקור השם במלה הערבית סוב = מזיגה) והוא חרוטי בצורתו. מצידו יוצאת ידית גלילית. תה מבושל ב'בריק'. בריק הוא קומקום בעל בסיס עגול וזרבובית מעוקלת. ידית הבריק מאחור, בצד המנוגד לזרבובית. במצרים מקובל לבשל קפה ותה ב'רלייה' הוא קומקום בצורת כוס מתכת וידית יוצאת בצידו. בניצב לידית יש בדרך כלל מגרעת המסייעת במזיגה ממנו.

הקומקום המרוקני רחב בסיס ובעל זרבובית מעוקלת.

הקומקום האתיופי עשוי כדור חומר או פח וצוואר מזיגה ישר וצר יוצא ממנו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]