פרס פוליצר
 | |
| תיאור | פרס לעיתונות, ספרות והלחנה |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| הגוף המעניק |
אוניברסיטת קולומביה, ג'וזף פוליצר, ג'וזף פוליצר הבן |
| תקופת הפרס |
1917–הווה (כ־107 שנים) |
| נקרא על שם |
ג'וזף פוליצר |
|
pulitzer | |
  | |
פרס פּוּלִיצֶר (באנגלית: Pulitzer Prize) הוא פרס אמריקאי שנתי לעיתונאות כתובה, ספרות והלחנה. בתחום העיתונות הכתובה נחשב פרס הפוליצר ליוקרתי ביותר. פרסי פוליצר הראשונים חולקו ב־4 ביוני 1917, לאחר שהעיתונאי והמו"ל ג'וזף פוליצר ייסד בצוואתו את הפרס. הזוכים בפרס בן 10,000 דולר נבחרים על ידי ועדה עצמאית, בחסות בית הספר לעיתונאות (אנ') באוניברסיטת קולומביה. רשימת הזוכים השנתית מתפרסמת בחודש אפריל.
זכייה בפרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשביל להיות מועמד לפרס, אדם צריך להתאים לפחות לקטגוריה אחת (אדם לא יכול להתמודד רק מעצם היותו סופר או עיתונאי). אדם יכול להיות מועמד בלא יותר משתי קטגוריות.
בכל שנה נבחרים 102 שופטים על ידי הדירקטוריון. הדירקטוריון מונה 20 חברים שמתוכם שישה אנשי אקדמיה (כולל נשיא אוניברסיטת קולומביה, ודיקן בית הספר לעיתונאות של אוניברסיטה זו), ועיתונאים. הדירקטוריון הוא זה שבוחר את חבריו לקדנציה של שלוש שנים.
102 השופטים בוחרים שלושה מועמדים ב־21 קטגוריות – בכל הצוותים יש חמישה שופטים, מלבד הצוות שבוחר את הפרס על הפרשנות שבו שבעה שופטים. שופטים אלה בוחרים שלושה מועמדים לכל קטגוריה. הדירקטוריון הוא זה שבוחר את הזוכים. הוא זכאי גם להחליט שלא להעניק פרס מסוים. קנדריק לאמאר הוא הראפר היחיד שזכה בפרס זה ששמור בדרך כלל למוזיקאים קלאסיים, פרס זה הוענק לו על אלבומו DAMN.
קטגוריות הפרס העיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיתונות (עיתונות אמריקנית)[עריכת קוד מקור | עריכה] |
ביקורת על הפרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מהמבקרים על הפרס האשימו את מעניקי הפרס בנטייה פוליטית. לטענתם רוב הזוכים הם בעלי עמדות ליברליות ואנטי-שמרניות.
מחקר אקדמי משנת 2012 מצא "שרק 27% מזוכי פרס פוליצר מאז 1991 היו נשים"[1].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרס פוליצר (באנגלית)- פרס פוליצר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- איתמר זהר, הסופר קולסון וייטהד, רויטרס ו"ניו יורק טיימס" בין זוכי הפוליצר השנה, באתר הארץ, 5 במאי 2020
- פרס פוליצר לעיתונים שחשפו את מסמכי סנודן, באתר וואלה, 15 באפריל 2014
פרסי פוליצר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Yong Z Volz, Francis LF Lee, "Who wins the Pulitzer Prize in international reporting? Cumulative advantage and social stratification in journalism", Journalism 14(5), July 2013, pp. 587-605