פרוקטר אנד גמבל
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
 | |
 | |
| מטה החברה בסינסינטי, אוהיו | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה |
|
| מייסדים |
ויליאם פרוקטר, ג'יימס גמבל  |
| תקופת הפעילות |
31 באוקטובר 1837 – הווה (187 שנים) |
| חברות בנות | |
| מיקום המטה | קנטקי, ארצות הברית |
| משרד ראשי |
 סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית |
| ענפי תעשייה |
תעשיית התרופות, מוצרי צריכה שוטפים |
| מוצרים עיקריים | מוצרי טיפוח ובריאות |
| הכנסות | 82.1 מיליארד דולר (2023) |
| רווח תפעולי |
17,813,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
| רווח | 14.7 מיליארד דולר (2023) |
| מנכ"ל |
Jon Moeller |
| אנשי מפתח | אלן לפלי-יו"ר ומנכ"ל |
| עובדים |
105,000 (נכון ל־2016) |
|
www | |
  | |
פרוקטר אנד גמבל (באנגלית: .Procter & Gamble Co, או P&G) היא תאגיד רב-לאומי, אשר בסיסו בסינסינטי, אוהיו שבארצות הברית ולו מטה אירופי בז'נבה, שווייץ. פרוקטר אנד גמבל מייצרת מעל 300 מותגים של מוצרי צריכה שוטפים, ביניהם אריאל (אבקת כביסה), קרסט, פמפרס, דורסל, טייד, פנטן, אולוויז, פיירי, הד אנד שולדרס, אולד ספייס, ג'ילט ועוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה נוסדה בשנת 1837 על ידי ויליאם פרוקטר וג'יימס גמבל, מהגרים מאנגליה ומאירלנד שהתיישבו בסינסינטי והחלו את דרכם המשותפת בעסק המייצר סבונים ונרות[1].
בשנים 1858–1859 הגיעו המכירות למיליון דולר. בשלב זה עבדו בחברה כ-80 עובדים. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית קיבלה החברה חוזים לאספקת סבון ונרות לצבא האיחוד. בנוסף לגידול ברווחים שנוצר במהלך המלחמה, נחשפו חיילים מכל רחבי ארצות הברית למוצרי פרוקטר אנד גמבל.
בשנות השמונים של המאה ה-19 החלה פרוקטר אנד גמבל לשווק מוצר חדש, סבון זול שצף במים בשם Ivory. בשנת 1887, החל ויליאם ארנט פרוקטר, נכדו של ויליאם פרוקטר, בתוכנית חלוקת רווחים לעובדי החברה, בהנחה שתוכנית זו תצמצם את הנטייה לשבות.
החברה החלה לבנות מפעלים במקומות נוספים בארצות הברית, מכיוון שהביקוש למוצרים גבר על יכולתם של מתקני סינסינטי לספק אותם. החברה החלה לגוון את מוצריה ובשנת 1911 החלו לייצר את Crisco, מוצר עשוי שמנים צמחיים ולא שומנים מן החי. לאחר שהרדיו הפך פופולרי בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, סיפקה החברה סיפקה למספר תוכניות רדיו ככלי פרסום.
בשנת 1930 החלה בהתרחבות בינלאומית כאשר רכשה חברה בממלכה המאוחדת.
בשנת 2001, רכשה את חברת המוצרים לשיער קליירול (Clairol) מחברת התרופות בריסטול מאיירס סקוויב תמורת 4.95 מיליארד דולר במזומן[2].
בשנת 2003 רכשה את יצרנית מוצרי טיפוח השיער הגרמנית, וולה (Wella), תמורת 6.5 מיליארד אירו (6.9 מיליארד דולר)[3].
בשנת 2005 רכשה את חברת ג'ילט תמורת כ-57 מיליארד דולר[4].
ביקורת ושערוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכנון מס
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרוקטר אנד גמבל מבצעת תכנון מס על עסקיה ברחבי העולם. בישראל למשל, מחזור המכירות השנתי שלה נאמד ב-1.1 מיליארד שקל בשנה, והרווח השנתי נאמד ב-100 מיליון שקל לפחות, אך החברה אינה משלמת מס על רווחים אלה בישראל: מכירות החברה נרשמות כהכנסות של החברה הבינלאומית בז'נבה שבשווייץ. באופן זה, לחברה-הבת בישראל אין הכנסות, וממילא אין לכאורה רווחים[5].
בנובמבר 2014, השעתה ממשלת ארגנטינה את פעילות פרוקטר אנד גמבל במדינה, והאשימה את החברה בהונאת מס שבמסגרתה הבריחה מטבע חוץ[6].
תיאום מחירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2008 פתח המפקח על התחרות בבריטניה בחקירה של פרוקטר אנד גמבל ויוניליוור בחשד לתיאום מחירים בין היצרניות לקמעונאיות בבריטניה[7]. החקירה התרחבה לכל רחבי אירופה ובאפריל 2011 קנסה הנציבות האירופית את פרוקטר אנד גמבל ב-211 מיליון יורו על יצירת קרטל בענף אבקות הכביסה באירופה[8].
בישראל נטען ביחס לחברה כי היא מינתה יבואן רשמי יחיד לרוב המותגים שלה, "דיפלומט מפיצים", המנצלת לרעה את הדומיננטיות שלה בשוק הייבוא, חוסמת ייבוא מקביל[9], ומונעת מחירים נמוכים מהקמעונאים אם הם לא יעניקו לה בלעדיות בתחומי הייבוא האחרים שלה[10][11].
ניסויים בבעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך שנים רבות פיתחה החברה את מוצריה תוך שימוש בניסויים בבעלי חיים.
ב-30 ביוני 1999 הודיעה פרוקטר אנד גמבל כי תגביל את שיטות הניסוי בבעלי חיים למוצרי המזון והתרופות שלה, המהווים פחות מ-20% מתיק המוצרים שלה. החברה טוענת שהשקיעה מעל 275 מיליון דולר בפיתוח שיטות בדיקה חלופיות.
פרוקטר אנד גמבל ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל נמכרים מוצרי החברה מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 והם משווקים על ידי היבואן דיפלומט. החל משנות ה-90 החלה החברה להשקיע בתקציבי פרסום גבוהים והחדרת מותגים חדשים לשוק הישראלי[1].
משרדי פרוקטר אנד גמבל בישראל נפתחו בשנת 2001 ומהווים את זרוע השיווק המקומית של החברה. מתוך הכרה בישראל כחממה לחדשנות טכנולוגית, הקימה החברה בארץ בשנת 2007 דסק לאיתור חדשנות, הנקרא "Israel house of innovation". הפרויקט נובע מהחלטת החברה לפיה על מנת לעמוד בקצב החדשנות הדרוש על מנת להוביל את השוק, לפחות 50% מכלל החידושים הטכנולוגיים יגיעו מחוץ לחברה. הדסק מהווה גשר בין החדשנות הישראלית המקומית לבין פרוקטר אנד גמבל העולמית אשר מאתרת ורוכשת טכנולוגיות רלוונטיות של יזמים, ממציאים, חברות וארגונים ברחבי העולם. בשנת 2011 חתמה פרוקטר אנד גמבל הסכם שיתוף פעולה עם חברת פאוורמט הישראלית, להשקת מיזם משותף לפיתוח הטענה אלחוטית והפצתה בעולם, תחת מותג דורסל[12].
חברות בת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרוקטר אנד גמבל
פרוקטר אנד גמבל, ברשת החברתית פייסבוק
פרוקטר אנד גמבל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פרוקטר אנד גמבל, ברשת החברתית אינסטגרם
פרוקטר אנד גמבל, ברשת החברתית LinkedIn
פרוקטר אנד גמבל, סרטונים בערוץ היוטיוב- פרוקטר אנד גמבל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אסנת כותן, פרוקטר& גמבל: הענק הרעב, באתר גלובס, 15 באפריל 1999
- ^ פרוקטר אנד גמבל רוכשת את קליירול ב-5 מיליארד דולר, באתר הארץ, 22 במאי 2001
- ^ שירות בלומברג, פרוקטר אנד גמבל רוכשת את וולה הגרמנית תמורת 6.9 מיליארד דולר, באתר גלובס, 18 במרץ 2003
- ^ ליאון איצקר, מגמת מיזוגי הענק בארה"ב ממשיכה: פרוקטר אנד גמבל רוכשת את ג'ילט ב-57 מיליארד דולר, באתר הארץ, 28 בינואר 2005
- ^ אילנית חיות, כך מתחמקת פרוקטר אנד גמבל מתשלום מס בארץ, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2013
- ^
סוכנויות הידיעות, ארגנטינה השעתה את פעילות P&G במדינה בשל העלמות מס, באתר TheMarker, 3 בנובמבר 2014
רויטרס, ארגנטינה מאשימה את פרוקטר אנד גמבל בהונאת מס, השעתה פעילותה, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2014 - ^ עפרה שלו, פרוקטר אנד גמבל ויוניליוור מעורבות בחקירה בעניין תיאום מחירים בבריטניה, באתר TheMarker, 28 באפריל 2008
- ^ "Unilever and Procter & Gamble in price fixing fine". BBC News. 13 באפריל 2011. ארכיון מ-9 במאי 2018. נבדק ב-21 ביוני 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שני מוזס, מוצרי טואלטיקה מיובאים יקרים ב-48% ביחס לעולם, באתר גלובס, 7 ביוני 2017
- ^ שוקי שדה, עדי דברת-מזריץ, "היבואנים הרשמיים הם בריונים. שלוש משפחות מנהלות את השוק ממגדל השן שלהן", באתר TheMarker, 5 באוגוסט 2017
- ^ אילנית חיות, "הייתי מבעיר את הממשלה שתפתח השוק ליבוא ותוריד מחירים", באתר גלובס, 11 בספטמבר 2014
- ^ אסף גלעד, פרסום ראשון: "קופסת הפלא" של פאוורמט ודורסל תטעין כל מכשיר המופעל על ידי סוללות, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2011