לדלג לתוכן

סיפולוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בקבוק סיפולוקס שני ליטר; למטה: המכל המפורק למילוי, מתקן לדחיסת הגז ובלון גז למילוי

סיפולוקס הוא מותג ישראלי לסיפון סודה להכנה ביתית של מי סודה ומשקאות מוגזים. המוצר הומצא בארצות הברית בשנות ה-30. המותג סיפולוקס שווק בארץ החל משנות ה-50 של המאה ה-20. עד אז נמכרו "מי סודה" לצריכה ביתית בבקבוקי זכוכית מיוחדים, שנקראו סיפון. מילויו של בקבוק זה במי סודה נעשה רק בבית חרושת, והצרכן נאלץ לסחוב בקבוק ריק עשוי זכוכית עבה וכבד למדי, אל המכולת ולהביא ממנה בקבוק מלא. הסיפולוקס יצר מהפכה בתחום זה, באפשרו יצירה של מי סודה במתקן ביתי. הסיפולוקס דמה בצורתו לסיפון, אך היה עשוי מתכת במקום זכוכית. סט כזה של סיפולוקס כלל את הבקבוק עצמו, וכן אריזה של בלונים קטנים של פחמן דו-חמצני דחוס. הבלונים הגיעו בחבילות של עשרה לאריזה, והוחלפו בחנות לאחר שהתרוקנו.

בקבוק הסיפולוקס היה מורכב משתי יחידות – הבקבוק עצמו, אותו מילאו במים, וה"ראש" – בו הייתה ידית המשחררת החוצה את המים המוגזים אל הכוס, וכן פתח מילוי. כדי לייצר את מי הסודה, היה צורך להבריג את הבלון אל פתח המילוי, והגז הדחוס עבר מהבלון אל הבקבוק להגזת המים.

את הסיפולוקס הנפוץ העשוי מכל מתכת כסופה בצורת בקבוק, ייצרו בחברת "סיפולוקס תעשיות בע"מ" מתל אביב, ובמשך שלושה עשורים היה נפוץ במטבחים בישראל להכנה ביתית של משקאות מוגזים. בתקופות מסוימות היה הסיפולוקס מתנת חתונה נפוצה, עד כדי כך שזוגות היו מקבלים כמה סטים לחתונה[1]. חברת סיפולוקס סיפקה לצרכן שירות החלפה ותיקונים בכל רחבי הארץ באמצעות סוכנים וניידת שירות שעמדו לרשות הלקוחות.

בהדרגה החל הסיפולוקס להיעלם מהמדפים עקב ירידה בביקוש, ובמקביל הופצו בשוק מגוון רחב של מתקנים להכנת מי סודה (כמו אלה של חברת סודה קלאב). בשנות 2000 חדלו לייצר בלונים, ואת מכלי הסיפולוקס מחליפים מתקנים משוכללים יותר.

ב-1958 נהרג אדם מפיצוץ מכשיר סיפולוקס[2]. ב-1960 נפצע אדם בנסיבות דומות[3].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]