לדלג לתוכן

סיישל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרפובליקה של סיישל
Republic of Seychelles
Repiblik Sesel
République des Seychelles
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיה
מוטו לאומי הסוף מכתיר את היצירה
המנון לאומי המנון סיישל
המנון
ממשל
משטר רפובליקה
ראש המדינה נשיא סיישל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הרשות המבצעת נשיא סיישל עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא סיישל וואבל רמקאלאוואן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אנגלית, קריאולית סיישלית, צרפתית
עיר בירה ויקטוריה 4°37′S 55°27′E / 4.617°S 55.450°E / -4.617; 55.450
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת האספה הלאומית של סיישל עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
שטח יבשתי[1] 455 קמ"ר (202 בעולם)
אחוז שטח המים זניח
אזור זמן UTC +4
היסטוריה
הקמה  
עצמאות מבריטניה 29 ביוני 1976
ישות קודמת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת האימפריה הבריטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 בדצמבר 2024)
131,403 נפש (195 בעולם)
צפיפות 288.80 נפש לקמ"ר (49 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים[3]
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0–14 19.95%
גילאי 15–24 12.75%
גילאי 25–54 48.54%
גילאי 55–64 10.22%
גילאי 65 ומעלה 8.54%
כלכלה
תמ"ג[4] (2023) 2.14 מיליארד $ (188 בעולם)
תמ"ג לנפש 16,297$ (81 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2022)
0.802 (67 בעולם)
מדד ג'יני 32.1 (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע רופי סיישלי‏ (SCR)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של סיישל עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט sc
קידומת בין־לאומית 248
www.egov.sc
מפת סיישל
מפת סיישל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חוף באי מאהה שבסיישל

הרפובליקה של סיישלאנגלית: Republic of Seychelles; בקריאולית: Repiblik Sesel; בצרפתית: République des Seychelles) היא מדינת איים באוקיינוס ההודי, 1,600 קילומטר מזרחה מיבשת אפריקה, צפון מזרחית למדגסקר. מדינות איים סמוכות: מאוריציוס, וראוניון (שייך לצרפת) מדרום והאיים המלדיביים מצפון מזרח. סיישל חברה באיחוד האפריקאי.

אף שסביר להניח ששייטים ערבים נתקלו באיים עוד קודם, העדות המתועדת הראשונה על האיים היא של שייטים פורטוגזים בשנת 1505. האיים שימשו במשך שנים בעיקר כנקודת עגינה לשודדי ים בין אסיה לאפריקה. בשנת 1756 תפסו הצרפתים את האיים וכינו אותם על שם שר האוצר הצרפתי דאז, ז'אן מורו דה סשל (אנ').

הבריטים נאבקו עם הצרפתים על השליטה בסיישל בשנים 17941811 עד שלבסוף עברו אליהם האיים בשנת 1814 והפכו למושבה של הכתר הבריטי. בשנת 1976 ניתנה עצמאות לאיים שנשארו חלק מחבר הלאומים הבריטי.[6] ב-1977, לאחר הפיכה, הפיל ראש הממשלה בעל הנטיות המרקסיסטיות פראנס אלברט ראנה את הנשיא הימני ג'יימס מנצ'אם.[7] הנשיא החדש הוציא את המפלגה הדמוקרטית מחוץ לחוק, והקים שלטון סוציאליסטי תחת מפלגה אחת שנפל ב-1992. מאז, סיישל היא דמוקרטיה.

נשיא סיישל שהוא גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה נבחר אחת לחמש שנים. הנשיא הנוכחי הוא ואוול רמקלאוואן (מאז ה-26 באוקטובר 2020). הקבינט, שאותו ממנה הנשיא, זוכה לאישור בית המחוקקים.

בית המחוקקים מורכב מ-34 חברים ש-25 מתוכם נבחרים ישירות והשאר נבחרים לפי חלוקה מפלגתית.

הממשל בסיישל ריכוזי מאוד והוא שולט גם ברוב הקרקעות, המפעלים והיצוא והיבוא של המדינה.

מאז עצמאותה בשנת 1976 וההפיכה בשנת 1977 הואץ הגידול בתוצר הלאומי הגולמי מתוצר לנפש של 3,000$, עד לכ-$21,500 (ב-2010). הגידול החד הזה היה תוצאה של הפיכת כלכלת האיים מכלכלה המבוססת על חקלאות לכלכלה מודרנית המבוססת על תיירות בכלל ועל תיירות יוקרה בפרט. עוד בשנות ה-70 החליט הרודן פרנס-אלברט רנה להפוך את מדינתו לאתר תיירות לעשירי העולם. לצורך זה עודדה הממשלה גופים תיירותיים בינלאומיים להשקיע במלונות והכשירה כח אדם מתאים. כיום סיישל מושכת אליה תיירים אמידים והיא יקרה מיעדים דומים. התלות הגדולה בתיירות פגעה בסיישל בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה והמשבר שבא לאחר פיגועי 11 בספטמבר. לפיכך החלה הממשלה לפתח ענפי חקלאות ותעשייה ובייחוד את ענף הדיג. בשנים 19982001 חלה האטה בצמיחה של סיישל עקב המשבר בתיירות והאטה בשוק הטונה. גם מדיניות מטבע החוץ והמדיניות המוניטרית והפיסקלית המהודקת פגעה בקצב הצמיחה. ערך הדולר והאֵירוֹ בשוק השחור הוא פי שניים משערם הרשמי. לסיישל חוב לנפש לבנק העולמי שהוא מהגבוהים בעולם וכלכלתה נמצאה בדירוג סיכון גבוה. המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 פגע מהותית בכלכלת סיישל, אך זו התאוששה תוך שנתיים.

על פי מדד הפיתוח האנושי, נכון לדו"ח של 2024, סיישל היא המדינה הכי מפותחת באפריקה עם HDI של 0.802.

הארכיפלג של סיישל מכיל 115 איים, מתוכם 33 מאוכלסים. האי הראשי הוא מאהה (Mahé) ובו מצויה הבירה ויקטוריה ומתגוררת רוב האוכלוסייה. לצידו ישנם מספר איים קרובים כמו פראלין (Praslin) ולה-דיג (La Digue). כל האיים הללו הם איי גרניט ובהם גבעות המתנשאות לגובה של 914 מטר.

שאר המדינה מורכב ממספר קבוצות של איי אלמוגים ביניהם אטול אלדברה, פרקוור ואמירנט. קבוצות אלו כמעט אינן מאוכלסות, והן משמשות בעיקר כשמורות טבע ואתרי צלילה.

מזג האוויר בסיישל הוא טרופי ומכיל לחות רבה מהאוקיינוס. עונת המונסונים היא בדרך כלל הקרה והגשומה יותר והיא נמשכת ממאי עד ספטמבר. בכל עונות השנה הטמפרטורה המקסימלית באי המרכזי היא בין 28 ו-30 מעלות צלזיוס והטמפרטורה המינימלית היא 24 מעלות צלזיוס. ההתחממות הגלובלית גורמת לחריגות לא צפויות במזג האוויר, בעשר השנים האחרונות.[8]

מכיוון שסיישל נמצאת צפונית לחגורת הטייפונים, הים בה רגוע רוב עונות השנה, והטמפרטורה שלו מתאימה לרחצה ולא יורדת מתחת ל-24 מעלות.

שני אתרים בסיישל הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית:

בסיישל יש מגוון בעלי חיים אנדמיים כמו צב יבשה ענק, תוכי ואסא סיישלי, שועל-מעופף אלדברה ושועל-מעופף סיישל.

כל תושבי סיישל הגיעו אליה ב-500 השנה האחרונות. יש ביניהם אירופים, בני עמים אפריקאים שהובאו כעבדים, הודים וסינים. בגלל האינטגרציה שהתרחשה באי לאורך השנים אין בו קבוצות אתניות נפרדות אלא רוב האוכלוסייה היא בת תערובת, קריאולית.

ההשפעה הצרפתית הביאה לכך שרוב תושבי סיישל הם נוצרים קתולים. השמרנות הדתית מקבלת עידוד מהשלטון. לדוגמה, קמפיין המלחמה באיידס של הממשלה כלל עלונים שמסבירים שהשיטה הטובה ביותר להימנע מאיידס היא התנזרות ממין לפני הנישואין.

לא קיימת קהילה יהודית בסיישל. עדויות שונות מצביעות על מספר קטן של מהגרים יהודים שהגיעו לאיי סיישל במאה ה-18 כחלק מהמושבות הצרפתיות והבריטיות, אך הם לא הקימו קהילה יהודית, ונטמעו לחלוטין באוכלוסייה המקומית.[9] ב-2022 נפתח בסיישל בית חב"ד הממוקם באזור חוף בו ואלון.

בבירה ויקטוריה ישנם מספר מוזיאונים בוטניים. בצד השני של מאהה יש מושבת אמנים (בעיקר אירופאים ואמריקאים) שיוצרים ומציגים בה את יצירותיהם.

רוב התיירות מרוכזת מסביב לאי מאהה אך קיימים גם בתי מלון שקטים ומבודדים יותר באיים פרלין ולה-דיג. לתיירים מוצעים מסעות שיט לקבוצות איי האלמוגים של הארכיפלג.

מרבית התחבורה באיי סיישל מתנהלת באמצעות מעבורות. כלי רכב נוסעים בצד שמאל של הכבישים.

המטבח המקומי הקריאולי כולל בעיקר דגים ופירות ים בבישול פיקנטי.

באי מאהה קיים נמל תעופה בינלאומי. מספר חברות אירופיות וישראליות מקיימות טיסות סדירות לאי כמו גם חברת התעופה המקומית, "אייר סיישל".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
  3. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ איי סיישל יקבלו הלילה עצמאות, מעריב, 28 ביוני 1976
  7. ^ הפיכה קומוניסטית באיי סיישל, הארץ, 6 ביוני 1977
  8. ^ The best time to go to Seychelles | weather, climate & seaweed | Expert Africa, www.expertafrica.com
  9. ^ The Seychelles Islands – an untapped paradise – open to Israelis, באתר הג'רוזלם פוסט, ‏30 בנובמבר 2020 (באנגלית).