משילות
משילות (באנגלית: Governance) היא צורות שונות של דפוסי שליטה או פרקטיקות שלטוניות; משילות היא היכולת של הגוף השולט לקבוע ולאכוף נהלים או חוקים ונורמות ולספק שירותים.
התפתחות המושג
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסטוריונים מייחסים את מקורותיו של המונח "משילות" לימי הביניים, כאשר הוא תיאר את האופן שבו הכוח הפיאודלי היה מאורגן. המונח עצמו נשכח עד המאה העשרים והכלכלן רונלד קוז השמיש את המושג. השימוש העכשווי הראשון במושג היה בעיקר בתחום מינהל העסקים כחלק מהתפתחות תחום הממשל התאגידי[1] הבנק העולמי החל להשתמש במונח בשנות התשעים של המאה הקודמת ביחס למדינות: "...האופן שבו מופעלת הסמכות לניהול המשאבים הכלכליים והחברתיים של מדינה עבור התפתחותה.[2]
חוקרים רבים ממדעי החברה החלו להתעניין במושג משילות בתגובה לרפורמות נאו-ליברליות במגזר הציבורי. חוקרים נאו-ליברלים מפרשים משילות במונחים של התיעלות שנלקחו מהמזגר הפרטי למגזר הציבורי. הניאו ליברלים טענו שהמדינה לא צריכה לספק שירותים בעצמה אלא לפתח מערכת יזמית המבוססת על תחרות ושווקים. "פחות ממשלה" ו"יותר משילות" היא סיסמה נאו-ליברלית המסכמת את התפיסה.[3] חוקרים מהגישה המוסדית מגדירים ממשל כרשתות בין-ארגוניות המתארגנות בעצמן. משילות נתפסת כמערכת מורכבת של מוסדות וקשרים מוסדיים המוגדרים על ידי תפקידם או מיקומם החברתי. Postfoundationalists רואים משילות דרך תרבות, תוך התייחסות לשפה, למשמעויות או לאמונות[4]
הפילוסוף הבריטי, מארק בביר (Mark Bevir) הגדיר את המושג משילות כתהליכי שליטה, בין אם מתבצעים על ידי ממשלה, שוק או רשת, בין אם על במשפחה, שבט, ארגון פורמלי או בלתי פורמלי, או טריטוריה, ובין אם באמצעות חוקים, נורמות, סמכות או שפה. משילות אינה מחייבת היררכיה[5][6]
בין ממשל למשילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משילות עוסקת בביצוע, או במה באופן מסורתי נחשב בתחום המינהל הציבורי, בניגוד לפוליטיקה. משטר סמכותני יכול להיות מנוהל היטב, בדיוק כפי שמשטר דמוקרטי יכול להיות מנוהל בצורה גרועה ולהפך.[7]
משילות שונה מממשל הן אמפירית והן תיאורתית. ברמה התיאורית, משילות הן פעולות השליטה. אלו מכלול הפעולות שממשלה עושה עבור ועל אזרחיה. בחברות וארגונים אלו התהליכים שנעשים ביחס לעובדים או חברים. בשעה שממשלה קשורה למוסדות פוליטיים, משילות מתייחסת לתהליך השליטה, היכן שהוא מתרחש.[5]
ברמת האמפירית, משילות מתייחסת לשינויים בארגוניים ציבוריים שקרו מאז שנות השמונים של המאה הקודמת. ממשלות נשענות על הסקטור הציבורי וההתנדבותי לאספקת וניהול שירותים. הצטרפותם של ארגונים גלובליים הרחיבה את מרחב המשילות.[5]
משילות במדינות דמוקרטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישר טרוורדי וחוקרים נוספים בדקו את הקשר בין התנהלות דמוקרטית מדינות לבין משילות. החוקרים מראים כי בדמוקרטיה אלקטורלית (מדינות בהם מתקיימות בחירות ואף יש מפלגות אופוזיציה שיש להן סיכוי לזכות בבחירות, אך חסרים בהן המוסדות של חברה ליברלית) רמת המשילות אינה גבוהה. בדמוקרטיה ליברלית ניתן למצוא רמת משילות גבוהה יותר, שמובילה לכידות חברתית ושגשוג כלכלי.[8]
מדדי משילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מ-1996 ועד היום מודד הבנק העולמי משילות ב-200 מדינות באמצעות מדדי משילות עולמיים (Worldwide Governance Indicators). מדדי המשילות כוללים את מהמרכיבים הבאים: התבטאות ואחריות (השתתפות האזרחים בבחירות וחופש הביטוי, תקשורת חופשית וחופש ההתאגדות), יציבות פוליטית והיעדר אלימות, יעילות ממשלתית (איכות השירות הציבורי), איכות רגולטורית (הטמעת מדיניות ורגולציה לטיפוח הסקטור הפרטי), שלטון החוק ופיקוח ומניעה של שחיתות.[2] המדד מתפרסם אחת לשנה או שנתיים באתר ייעודי.[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משילות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ François, R., 2009. Why Should World Governance Be Evaluated, and for What Purpose? World Governance Index, Forum for a new World Governance, Proposal Papers Series.
- ^ 1 2 Yashar Tarverdi, Shrabani Saha, Neil Campbell, Governance, democracy and development, Economic Analysis and Policy 63, 2019-09-01, עמ' 220–233 doi: 10.1016/j.eap.2019.06.005
- ^ Mark Bevir, A theory of governance, Berkeley, 2013, עמ' 16, ISBN 1-938169-11-5
- ^ Mark Bevir, A theory of governance, Berkeley, 2013, עמ' 24, ISBN 1-938169-11-5
- ^ 1 2 3 Mark Bevir, Governance : a very short introduction, First edition, Oxford, United Kingdom, 2012, עמ' 1-4, ISBN 978-0-19-960641-2
- ^ ליהיא להט, Mark Bevir, Review of Governance, BevirMark, Social Security (Hebrew edition) / ביטחון סוציאלי, 2015, עמ' 155–158
- ^ Francis Fukuyama, What Is Governance?, CGD Working Paper 314, Center for Global Development, 2013
- ^ Yashar Tarverdi, Shrabani Saha, Neil Campbell, Governance, democracy and development, Economic Analysis and Policy 63, 2019-09-01, עמ' 220–233 doi: 10.1016/j.eap.2019.06.005
- ^ WGI-Home, info.worldbank.org