כפר כנא

כפר כנא

כנסיית החתונה בכפר כנא
שם בערבית	كفر كنا
מדינה
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	מר' עיז אלדין אמארה
גובה ממוצע	‎229 מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	25,104 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	89
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.01 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	2,500 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	89
תחום שיפוט	10,040 דונם
- דירוג ארצי	135
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   כפר כנא (למפת הגליל המערבי רגילה)   כפר כנא (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר כנא (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר כנא 32°44′48″N 35°20′32″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	227
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3899
- דירוג ארצי	158
לאום ודת   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 90.5%   ערבים-נוצרים: 9.4%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 10.0% גילאי 5 - 9 9.7% גילאי 10 - 14 9.6% גילאי 15 - 19 9.9% גילאי 20 - 29 18.8% גילאי 30 - 44 18.2% גילאי 45 - 59 14.6% גילאי 60 - 64 3.3% גילאי 65 ומעלה 5.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 14 –  יסודיים 9 –  על-יסודיים 7 תלמידים 5,667  –  יסודי 3,054  –  על-יסודי 2,613 מספר כיתות 226 ממוצע תלמידים לכיתה 25.6 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל כפר כנא נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
https://www.kfarcana.muni.il/

הכנסייה האורתודוקסית

בית הספר היסודי בשכונה החדשה

כפר כַּנָּא (בערבית: كفر كنا) היא מועצה מקומית ערבית בגליל התחתון, הנמצאת מצפון לערים נוף-הגליל ונצרת. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1968. רוב מכריע, כ-90% מתושבי הכפר, הם מוסלמים והיתר נוצרים.

היסטוריה

היישוב הקדום "קנה" מוזכר כבר במכתבי אל-עמארנה המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפני הספירה. בתקופת בית ראשון היה במקום יישוב יהודי, וכך גם בתקופת בית שני, כפי שעולה מכתביו של יוסף בן מתתיהו, שהתגורר בכפר וביצר אותו כששימש מושל הגליל בזמן המרד הגדול, וכן מממצאים ארכאולוגיים. גם לאחר חורבן בית שני ולאורך כל תקופת המשנה והתלמוד היה יישוב יהודי במקום והוא היה גם מקום מגוריה של משמרת הכהנים "אלישיב".

על-יד היישוב נמצא קברו של התנא רבן שמעון בן גמליאל, נשיא הסנהדרין ולפי המסורת קבורים במקום גם האמוראים רב הונא ורבא.

בתקופה הביזנטית החלו מתיישבים במקום גם נוצרים, וביישוב התגלו שרידי כנסייה מהמאה ה-6. מתחתיה התגלתה רצפת הפסיפס של בית כנסת מהמאה ה-4.

בימי הביניים מוזכר היישוב כתחנת דרך בין מצרים לסוריה ולאחר מכן במאה ה-16, כיישוב פורח ועשיר שבו בתי צביעה לאריגים. לפי המפקד הטורקי שנערך ב-1555 התגוררו ביישוב 65 משפחות יהודיות, חלקן יוצאי גירוש ספרד ו-375 משפחות נוצריות. ככל הנראה במאה ה-17 הגיע היישוב היהודי במקום לסופו. במאה ה-19 הוקמה הכנסייה הקתולית על חורבות הכנסייה העתיקה מהמאה ה-6 וכן הוקמה ביישוב כנסייה יוונית אורתודוקסית.

במלחמת העצמאות נלחמו תושבי הכפר נגד צה"ל, אך המקום נכבש ביולי 1948 במסגרת מבצע דקל.

היישוב מקום המדינה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בכפר כנא 25,104 תושבים (מקום 89 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 75.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 6,991 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח). נכון ל-2019 90.2% מתושבי הכפר הם מוסלמים ו-9.7% הם נוצרים, אך בדומה למצב בכל רחבי המזרח התיכון, הולך וקטן חלקם של הנוצרים באוכלוסייה בהדרגה, וזאת בעיקר משום שהילודה בקרבם נמוכה יותר.

בכפר כנא אזור תעשייה המעסיק מאות פועלים מהעיירה ומהאזור, ובו מפעלים גדולים לייצור מוצרים שונים, כמו מפעל לדודי שמש וחשמל, מפעלי בלוקים, מפעלי צמיגים ומפעלי שיש.

קבוצות הכדורגל המקומיות, מכבי כפר כנא והפועל כפר כנא, משחקות בליגה ב' בכדורגל. קבוצה מקומית אחרת היא בית"ר כפר כנא. עוד פועלת בכפר קבוצת איגרוף בשם "כפפות הזהב כפר כנא".

בשנים 2003–2004 פעלה באזור חוליית חופשיי הגליל אשר הייתה אחראית לרצח אולג שייחט. ברצח היו מעורבים שני תושבי הכפר.

בנובמבר 2014 נהרג אזרח תושב היישוב, ח'יר חמדאן, לאחר שנורה על ידי שוטרים. בעקבות כך פרצו הפגנות מחאה בעיירה ובמוקדים נוספים, ונערכה שביתת מחאה כללית ברשויות הערביות.

כפר כנא בנצרות

כפר כנא הוא האתר העיקרי המזוהה, בקרב חוקרים וצליינים מאז ימי הביניים, עם קנה הנזכרת בברית החדשה, שבה עשה ישו את הנס הראשון שלו. חוקרים אחרים מציעים במקום את חורבת קנה, מצפון לבקעת בית נטופה. בנס החתונה בקנה, הפך ישו מים ליין. בכפר שתי כנסיות סמוכות המנציחות את האירוע – כנסיית החתונה הקתולית-פרנציסקנית וכנסייה יוונית-אורתודוקסית. בכפר שלוש כנסיות נוספות: כנסיית בית ברתולומאוס השליח הפרנציסקנית, כנסיית רובע מלכיתית והכנסייה הבפטיסטית.

הכפר נזכר בברית החדשה פעמים נוספות. בפעם הראשונה כמקום שבו נתבקש ישו לרפא את בנו החולה של אחד מפקידי המלך:

וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ עוֹד הַפַּעַם אֶל־קָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל אֶל־מְקוֹם אֲשֶׁר שָׂם הַמַּיִם לְיָיִן וַיְהִי אִישׁ מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנוֹ חֹלֶה בִּכְפַר־נַחוּם׃ וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי־בָא יֵשׁוּעַ מִיהוּדָה לְאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֵּלֶךְ אֵלָיו וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ לָרֶדֶת וּלְרַפֵּא אֶת־בְּנוֹ כִּי נָטָה לָמוּת׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם־לֹא תִרְאוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים לֹא תַאֲמִינוּ׃ וַיֹּאמֶר אֵלַיו הָאִישׁ אֲשֶׁר מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִי רְדָה־נָּא בְּטֶרֶם יָמוּת בְּנִי׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ בִּנְךָ חָי וְהָאִישׁ הֶאֱמִין לַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו יֵשׁוּעַ וַיֵּלַךְ".

— הבשורה על-פי יוחנן, 4, 46–50

פעם נוספת נזכר כמקום מוצאו של נתנאל, תלמידו של ישו (השליח ברתולומאוס הקדוש):

"שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְתוֹמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֹס וּנְתַנְאֵל מִקָּנָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וּבְנֵי זַבְדַּי וְעוֹד שְׁנַיִם אֲחֵרִים מִתַּלְמִידָיו יָשְׁבוּ יַחְדָּו".

— הבשורה על-פי יוחנן, 21, 2

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כפר כנא בוויקישיתוף

• פרופיל כפר כנא נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• ורד לוי, כפר כנא: הפגנות אלימות, אסלאם קיצוני ונקמה, אתר ידיעות אחרונות
• ד"ר רבקה שפק-ליסק, כפר כנא היום - כפר כנה היהודי בעבר, 15 ביוני 2008, באתר אומדיה
• Cana of Galilee - Site of our Lord's first miracle(הקישור אינו פעיל)
• יוסי יובל, כפר כנא: על אמונות וריקוד על שתי חתונות, באתר ynet, 21 בספטמבר 2011
• טלי חרותי-סובר, רינה רוזנברג, מה היה קורה אילו | אתר התיירות הכי מפורסם שאתם לא מכירים, באתר TheMarker‏, 13 בספטמבר 2015
• מידע על אתר כפר כנא, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
• כפר כנא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית