י"ז באדר

אדר

ה'תשפ"ג
ה'תשפ"ד
ה'תשפ"ה
ה'תשפ"ו
ה'תשפ"ז

אדר ה'תשפ"ג
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט

בשנת ה'תשפ"ג חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א'

אדר א' ה'תשפ"ד
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
						א'
ב'	ג'	ד'	ה'	ו'	ז'	ח'
ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו
ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב
כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט
ל'

אדר ב' ה'תשפ"ד
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
	א'	ב'	ג'	ד'	ה'	ו'
ז'	ח'	ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג
י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'
כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז
כ"ח	כ"ט

אדר ה'תשפ"ה
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
						א'
ב'	ג'	ד'	ה'	ו'	ז'	ח'
ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו
ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב
כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט

בשנת ה'תשפ"ה חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א'

אדר ה'תשפ"ו
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט

בשנת ה'תשפ"ו חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א'

אדר א' ה'תשפ"ז
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
	א'	ב'	ג'	ד'	ה'	ו'
ז'	ח'	ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג
י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'
כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז
כ"ח	כ"ט	ל'

אדר ב' ה'תשפ"ז
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט

^{יום טוב / שבתון}

^{חג שאיננו שבתון}

^{יום זיכרון או צום}

י"ז באדר הוא היום השבעה עשר בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השבעה עשר בחודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברוב השנים, פרשת כי תשא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת ויקהל (בשנים מקביעות השא או השג) או פרשת ויקהל-פקודי (בשנים מקביעות הכז). עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת שמיני. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת צו.

אירועים היסטוריים

ה'תש"ג (אדר א') – אנשי הוורד הלבן מוצאים להורג בגרמניה
ה'תשי"א (אדר א') – נפתחת בתל אביב התערוכה הראשונה של "קבוצת העשרה"
ה'תשמ"ב – הטלוויזיה הישראלית משנה את לוח השידורים שלה כדי לאפשר לשר יעקב מרידור להודיע על מיזם האנרגיה המהפכני שלו
ה'תשמ"ה – 12 חיילי צה"ל נהרגים בפיגוע מכונית תופת ליד מטולה
ה'תשס"ה (אדר א') – 5 הרוגים בפיגוע התאבדות במועדון ה-Stage בתל אביב
ה'תשס"ו – מקרה ראשון של התפרצות שפעת העופות התגלה בישראל – בקיבוצים חולית ועין השלושה שבדרום הארץ, ובמושב שדה משה שבחבל לכיש.

נולדו

ה'תרכ"ו – רבי יוסף שאול אלישר מירושלים, מחבר, ויוסף שאול, איש ציבור ואיש עסקים ירושלמי, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים, ממייסדי שכונת זיכרון משה בעיר, וחבר אספת הנבחרים הראשונה (נפטר ה'תש"ח).
ה'תרס"ב (אדר ב') – חיים משה שפירא, ממנהיגיה של הציונות הדתית (נפטר ה'תש"ל)
ה'תרס"ד – יוזף שמידט, טנור וחזן (נפטר ה'תש"ג)
ה'תשכ"ב (אדר א') – אליעזר זנדברג, שר וחבר הכנסת מטעם צומת ושינוי
ה'תשל"ג (אדר ב') – גיא זו-ארץ, שחקן ישראלי
ה'תשל"ו (אדר ב') – עדי קול, חברת כנסת ממפלגת יש עתיד.
ה'תשמ"ד (אדר ב') – יהודה שלזינגר, עיתונאי ישראלי
ה'תשס"א – אנה זק, זמרת ודוגמנית ישראלית

נפטרו

ה'תרמ"ג (אדר ב') – הרב שמעון סופר בן החת"ם סופר, רב ואב"ד קראקא (נולד י"ג בטבת ה'תקפ"א)
ה'תרע"ז – רבי יצחק מבויאן, בעל "פחד יצחק", האדמו"ר הראשון של חסידות בויאן
ה'תש"ב – רבי מאיר שלמה יהודה ממעזריטש בעל "זיכרון משל"י", נפטר בגטו ורשה.
ה'תשט"ו – אלכסנדר פלמינג, מגלה הפניצילין (נולד ה'תרמ"א)
ה'תשי"ט (אדר א') – יהודה ארזי, ממפקדי ההגנה (נולד ה'תרס"ח)
ה'תש"ח (אדר ב') – זרובבל הורביץ, לוחם פלמ"ח, זכה בעיטור הגבורה
ה'תשס"ה (אדר ב') – רבי אברהם מנחם דנציגר האדמו"ר השישי בשושלת אלכסנדר מכונה האמרי מנחם על שם ספרו.
ה'תשס"ט – הרב ברוך שמעון סלומון – הרב הראשי ואב בית דין בפתח תקווה וראש ישיבת נחלת דוד.

ט"ז באדר – י"ח באדר
אדר