טחול
מיקום הטחול בגוף ומבט מיקרוסקופי על מבנהו | |
שיוך | מערכת החיסון |
---|---|
מיקום אנטומי | חלל הבטן |
אספקה עורקית | עורק הטחול |
ניקוז ורידי | וריד הטחול |
תיאור ב | האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1282) |
מזהים | |
לטינית (TA98) | splen |
טרמינולוגיה אנטומיקה | A13.2.01.001 |
TA2 (2019) | 5159 |
FMA | 7196 |
קוד MeSH | A10.549.700 |
מזהה MeSH | D013154 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0037993 |
הטחול הוא איבר פנימי רך בצבע סגול־אדום, שגודלו כגודל אגרוף. משקלו 150–200 גרם (גדול יותר בזכרים). הוא שוכן בחלקו העליון השמאלי של חלל הבטן, לצד הקיבה ומאחורי הצלעות התחתונות. הטחול מהווה חלק ממערכת הלימפה.
מבנה הטחול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטחול מורכב משני סוגי רקמה:
- מוך לבן: רקמה הדומה לרקמת לימפה רגילה, בנוי מלימפוציטים שמקיפים עורק ומונוציטים (מקרופאג'ים).
- מוך אדום: רקמה ספוגית מלאת דם וורידים גדולים בה מתרחש פירוק תאי הדם האדומים. מכיל venous sinuses ובהיקפו יש הרבה מאוד קישריות לימפטיות.
מחזור הדם בטחול
[עריכת קוד מקור | עריכה]עורק הטחול (A. Lienalis) מביא את הדם לשער הטחול, ושם הוא מסתעף לענפים קטנים החודרים עם הכפסיסים לעומק עמוק, שבו הם מוקפים על ידי קשרי לימפה. כל קשריר לימפה מוחדר ומוזן על ידי ענף עורקי קטן. הדם היוצא מן הקשריר בנימיות, נשפך למערכת הסינוסואידית-ורידית.
תפקידי הטחול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעובר, הטחול מייצר תאי דם לבנים. אולם, תהליך זה נפסק לקראת הטרימסטר השלישי להריון, ואצל האדם הבוגר עיקר ייצור תאי הדם הלבנים נעשה במח העצם.
הטחול הוא איבר המשויך למערכת הלימפטית. בתור שכזה, יש לטחול תפקיד חשוב כמקום מפגש בין תאי הדם הלבנים השונים (לימפוציטים ומקרופאג'ים). קרבה פיזית זו מאפשרת אינטראקציה והעברת מידע בין התאים, התורמת הן לתגובה במערכת החיסון הנרכשת (בין היתר יצירת נוגדנים) והן לתגובה במערכת החיסון המולדת כמו פירוק חיידקים.
למקרופאג'ים השוכנים בטחול תפקיד גם בפירוק תאי דם אדומים פגומים או מתים ומחזור הברזל המצוי בהם, ובפירוק טסיות הדם. שתי פעולות אלה מבוצעות גם על ידי הכבד.
מחלות הטחול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטחול יכולות להתפתח מחלות שונות כגון זיהומים, שאתות וכו'. המחלות הללו יכולות להיות מחלות בפני עצמן, או סימפטום של מחלה. טחול מוגדל היה תוצאה ידועה של מחלת המלריה. כמו כן, הטחול עלול להתפוצץ כתוצאה ממאמץ יתר, בעיקר כאשר הגוף חולה במחלת הנשיקה או במחלות אוטואימוניות, ואז יש להוציאו בניתוח. גם בעת העתיקה היה נהוג לנתח ספורטאים ולוחמים ולהוציא את הטחול, כדי שלא יתפוצץ ממאמץ יתר[1].
ילדים קטנים חסרי טחול רגישים מאוד לזיהומים על ידי חיידקים. לעומת זאת, אצל מבוגרים חסרי טחול לא נמצאה עלייה ברגישות לגבי זיהומים אך לעיתים חוסר טחול יכול לגרום לסיבוכים אחרים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טחול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הערך "טחול", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה