הנציב העליון

הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י)
High Commissioner of Palestine

ארמון הנְציב בירושלים. התמונה צולמה בין השנים 1929–1933
דרכי מינוי	שר המושבות הבריטי
תחום שיפוט
כפוף	שר המושבות הבריטי
מושב המשרה	ארמון הנציב, ירושלים
ייסוד המשרה	30 בינואר 1920
איוש ראשון	הרברט סמואל
איוש אחרון	אלן קנינגהם
תאריך ביטול המשרה	14 במאי 1948

הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.

תפקיד וסמכויות

ביולי 1920 קיבל הממשל האזרחי הבריטי את סמכויות השלטון הצבאי בארץ ישראל. ראש ממשל המנדט נקרא הנְציב העליון. סגנו וממלא מקומו של הנְציב העליון כונה המזכיר הראשי של ממשלת המנדט ובתפעול השוטף היה אחראי על כל הפעילות האדמיניסטרטיבית השלטונית. הנציב העליון היה בא כוחו של המלך, ובכך מונה לעמוד בראש השלטון, הן הצבאי והן האזרחי. מעשית היה כפוף למשרד המושבות הבריטי (Secretary of State for the Colonies) ולשר המושבות כנציגו של המלך ולפרלמנט הבריטי. הנציב העליון מונה בידי שר המושבות. סמכות הנציב העליון כללה הוצאת צווים, פקודות ותקנות שנועדו להסדיר את השלטון ואת חיי האזרחים. על אף הסמכויות הביצועיות התפקיד היה בעיקר ייצוגי, ונועד לשמש חותמת גומי ומנחה לכוחות הצבא והמשטרה שישבו בארץ.^{[דרוש מקור]} כלומר תפקידו העיקרי של הנציב היה בעיקר להיות איש הקשר מול הממשל בלונדון. רוב ענייני הניהול השוטף של הממשל הבריטי היו מופקדים בידי סגניו ומושלי המחוזות.

בשנת 1927 שונה תוארו ל"הנציב העליון על ארץ ישראל ועבר הירדן".

משכן

משכן הנציב היה בירושלים. תחילה, הנְציבים שמונו שוכנו בבניין אוגוסטה ויקטוריה שעל הר הצופים. לאחר רעידת האדמה שהתחוללה בארץ ישראל בשנת 1927 עברו הנציבים העליונים להתגורר בבית מחניים שברחוב הנביאים. בסופו של דבר, בראשית שנות השלושים, התמקמו הנציבים העליונים בארמון הנציב בירושלים.

• 
  מימין לשמאל הנְציב העליון הראשון הרברט סמואל בחצר בית המושל בירושלים עם הלורד בלפור והגנרל אלנבי
• 
  הלורד פלומר עם אנשי דת נוצרים. ירושלים 1926

הנציבים

בתקופה זו משלו בארץ שבעה נציבים (וממלא מקום אחד), ואלו הם:

מס'	נציב		תקופת הכהונה
	דיוקן	שם (לידה–מוות)	כניסה לתפקיד	סיום התפקיד	זמן בתפקיד
1		סר הרברט סמואל Herbert Samuel (1870–1963)	1 ביולי 1920	20 ביוני 1925	4 שנים, 354 ימים
			היהודי הראשון (שאיננו מומר כבנג'מין דיזראלי) ששימש כשר בממשלת בריטניה. מינויו כנציב העליון הראשון בארץ ישראל התקבל ביישוב בהתלהבות וניתן לו הכינוי "הראשון ביהודה". הרברט סמואל הכריז על ירושלים כבירת ארץ ישראל המנדטורית וקבע את מושבו במתחם אוגוסטה ויקטוריה בירושלים, אך דווקא בשל היותו יהודי השתדל להיות נייטרלי בסכסוך הישראלי-ערבי בארץ ישראל וגרם לאכזבה ביישוב. הוא מינה כמופתי את חאג' אמין אל-חוסייני. במאורעות תרפ"א הורה על הפסקה זמנית של העלייה. העובדה כי בימיו כנְציב הופרד עבר הירדן מתחום ארץ ישראל המנדטורית חיזקה תחושת אכזבה זו ביישוב.
2		לורד הרברט פלומר Herbert Plumer (1857–1932)	25 באוגוסט 1925	31 ביולי 1928	שנתיים, 341 ימים
			איש צבא בריטי בדרגת פילדמרשל. שירת כנציב עליון בתקופה של שקט יחסי ששרר בארץ לאחר מאורעות תרפ"א ולפני מאורעות תרפ"ט. תרומתו לשמירת שקט זה הייתה ניכרת. יחסו ליישוב היה הוגן. בתקופתו הכיר השלטון המנדטורי בכנסת ישראל. בימי המשבר הכלכלי של שנת 1927 העניק תמיכה כלכלית ליישוב. הקפיד לשמור על נייטרליות ביחסו ליהודים ולערבים.
מ"מ		סר הארי לוק Harry Luke (1884–1969)	31 ביולי 1928	6 בדצמבר 1928	128 ימים
			היה המזכיר הראשי של ממשלת המנדט ולאחר מכן ממלא מקום הנציב העליון בימי מאורעות תרפ"ט. נחשב בעיני היישוב היהודי לעוין בגישתו כלפיו, וכמי שנוטה לטובת הצד הערבי. תמך בפעולות הערבים ואף האשים את היהודים שהתקיפו ראשונים. הורה על סגירת העיתונות העברית והפסקת קשרי הטלפון לחו"ל. היה ממוצא יהודי אך הסתיר זאת.
3		סר ג'ון צ'נסלור John Chancellor (1870–1952)	6 בדצמבר 1928	6 בספטמבר 1931	שנתיים, 274 ימים
			אריסטוקרט וקצין שעבר לשירות הקולוניאלי הבריטי ולאחר 17 שנות שירות, התמנה לנציב העליון על ארץ ישראל. יחסו היה אוהד לערבים. בימי כהונתו התחוללו מאורעות תרפ"ט העקובים מדם.
4		סר ארתור ווקופ Arthur Wauchope (1874–1947)	20 בנובמבר 1931	1 במרץ 1938	6 שנים, 101 ימים
			הנציב העליון האוהד ביותר של היישוב והתנועה הציונית. בתקופת כהונתו התרחשה העלייה החמישית שהביאה להתפתחות כלכלית וחברתית רבה ביישוב. ווקופ עודד את העלייה והיה מקובל על הנהגת היישוב, עמה קשר קשרים. במהלך כהונתו בשנת 1936 החלו מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט, שהיו התקפות על היישוב ומרד כנגד השלטון הבריטי והוא נקט נגדו בצעדים נמרצים.
5		סר הרולד מקמייקל Harold MacMichael (1882–1969)	3 במרץ 1938	30 באוגוסט 1944	6 שנים, 180 ימים
			הנציב העליון העוין ביתר את היישוב ואת התנועה הציונית. איש השירות הקולוניאלי הבריטי ששירת שנים רבות באפריקה, מהן עשר שנים בסודאן והפך לפרו-ערבי. את העניין היהודי לא הכיר כלל וראה ביהודים נטע זר במזרח התיכון. לא נעתר לבקשת חנינה על חייו של ראשון עולי הגרדום שלמה בן-יוסף ותחת שלטונו הרגו אנשי המשטרה הבריטית את מפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר). סירב להתיר את כניסתה של אוניית המעפילים סטרומה לארץ והיא נאלצה לחזור לים השחור, שם טבעה על 769 המעפילים שעל סיפונה, שהיו פליטי חרב משואת יהודי רומניה. סמוך לסוף תקופת כהונתו ניסו אנשי הלח"י להתנקש בחייו, אך הוא ניצל. לימים התגלה בארכיונים, להפתעת ההיסטוריונים, שבתקופתו המאוחרת כנציב, הוא תמך בהקמת מדינה יהודית במישור החוף והעמקים הצפוניים של הארץ.
6		ויקונט ג'ון ורקר John Vereker (1886–1946)	31 באוקטובר 1944	5 בנובמבר 1945	שנה, 5 ימים
			לורד גורט היה גנרל בריטי שפיקד על חיל המשלוח הבריטי בצרפת בראשית מלחמת העולם השנייה. פיקד על הפינוי מדנקרק. בשנת 1943 הוענקה לו דרגת פילדמרשל. בשנת 1944 התמנה לנציב העליון על ארץ ישראל. שימש בתפקיד כשנה. לא הותיר רושם של ממש בתפקידו, אותו עזב בשל מצב בריאותו הלקוי.
7		סר אלן קנינגהם Alan Cunningham (1887–1983)	21 בנובמבר 1945	14 במאי 1948	שנתיים, 175 ימים
			הנציב העליון האחרון. גנרל בריטי שזכה לתהילה על שחרור אתיופיה מידי האיטלקים, אך מאידך היה ביחסים מורכבים עם מפקד הצבא מונטגומרי, בשל צעדים שנויים במחלוקת שנקט במהלך הקרבות בצפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה. יש שיאמרו שהדברים השפיעו על התנהלותו בארץ. עלה בגורלו להיות הנציב העליון האחרון בקץ שלטון המנדט הבריטי על ארץ ישראל. החלטתו שלא להענות לדרישת הצבא הבריטי לפנות את ירושלים בחודשי המנדט האחרונים הייתה מכרעת לגבי גורל העיר ומנעה השתלטות ערבית על העיר לפני הכרזת מדינת ישראל.

לקריאה נוספת

• משה ליסק (עורך), תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה, תקופת המנדט הבריטי, חלק שלישי, ירושלים: הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מוסד ביאליק, תשס"ח–2008.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הנציב העליון בוויקישיתוף

• תערוכה "מאה שנים להקמת המנדט הבריטיː שנים ראשונות" באתר ארכיון המדינה.