בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה
 | |
| בית הקברות הבריטי ברמלה | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| סוג | בית קברות צבאי |
| תאריך הקמה |
דצמבר 1917  |
| מספר קבורים |
5,887 |
| אתר רשמי | |
| קואורדינטות | 31°55′47″N 34°53′08″E / 31.92972222°N 34.88555556°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה  מצפון: __ לוד, __ מועצה אזורית שדות דן ממזרח: __ מועצה אזורית חבל מודיעין ממזרח, מדרום וממערב: __ מועצה אזורית גזר ממערב: __ באר יעקב | |
  | |
בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה שוכן כשני קילומטרים צפונית לעיר רמלה, בסמוך לגבולה עם לוד. במקום קבורים חללי האימפריה הבריטית מימי מלחמת העולם הראשונה והשנייה, עד סוף המנדט הבריטי בארץ ישראל ב-1948. הבריטים קברו בבית הקברות הצבאי שלהם גם חללי אויב ושבויים שמתו תוך כדי השבי וגם חיילים מבעלות הברית של האימפריה הבריטית בשתי מלחמות העולם. בבית הקברות קבורים בני אדם מ-57 לאומים שונים, כולל כ-30 יהודים מזוהים (בהם, למשל, ניל פרימרוז, בנו של מי שהיה ממנהיגי המפלגה הליברלית וראש ממשלת בריטניה ארצ'יבולד פרימרוז ואשתו חנה לבית רוטשילד), שנהרגו תוך כדי השירות למען בריטניה.
בבית הקברות מונצח זכרם של 5,731 חללים: 5,352 מצבות קבורה ו-379 מצבות זיכרון[1].
- חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה - כ- 3,600 חללים: 2,650 חללים בריטים, 491 מתת היבשת ההודית ועוד 467 שלא הוגדרו כחללי מלחמה. (מבין חללי המלחמה 781 חללים הם חיילים אלמונים).[2].
- חללים שנהרגו בין שתי המלחמות, בעיקר במרד הערבי הגדול ובפעולות ארגוני תנועת המרי העברי, וכן במלחמת העולם השנייה ובתקרית האוויר הישראלית-בריטית ב-1949: 1,081 בריטים ובנוסף להם 424 חללים שלא הוגדרו כחללי מלחמה.
- בנוסף, בבית הקברות מספר חלקות מיוחדות: חלקה של חיילים אלמונים מצבא טורקיה מימי מלחמת העולם הראשונה, שתי חלקות בהן נקבר בנפרד האפר של חיילים סיקים והינדים שגופותיהם נשרפו על פי מצוות דתם, חלקה של חיילים מוסלמים, ברובם הודים וטורקים מקפריסין, וחלקה של ערבים מצרים שגויסו לצבא האימפריה הבריטית בכפייה - כל אלה נקברו בצד, כדי לא להיות בסמוך לצלב המרכזי של בית הקברות. חלקה של חיילי לגיון הזרים הצרפתי, חלקה של משטרת ארץ ישראל הבריטית, שכל הקבורים בה נהרגו על ידי המחתרות היהודיות תוך כדי הנסיגה של הבריטים מארץ ישראל ב-1948, בהם שני הסרג'נטים, קליפורד מרטין ומרווין פייס, שנתלו על ידי האצ"ל.
בשנת 1952 הועברו לרמלה שרידיהם של 17 חיילים הודים, שנפלו בארץ בשירות בריטניה במלחמת העולם הראשונה והיו קבורים לפני כן בבית הקברות ההודי בתל אביב (במתחם צקלג).
כל שנה, ביום ראשון הצמוד ל-11 בנובמבר, מתקיים טקס הזיכרון השנתי לזכר חללי הממלכה המאוחדת, שנפלו במלחמות העולם הראשונה והשנייה ובזמן שביניהן[3].
אחד מאתרי העניין הבולטים בבית הקברות הוא קברו של טוראי הארי פוטר, שנפל בקרב בחברון ב-1939. קברו זכה לפופולריות מאז 2010 עקב שמו הזהה לשמה של הדמות הבדיונית המפורסמת הארי פוטר.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
_War_Cemetery.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה- שי רוזן, סיור בבית הקברות הבריטי ברמלה, ב-אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - אור חדש על הר הבית, עמ' 90-107, ירושלים, תשס"ז - 2006.
- הארי פוטר קבור ברמלה, התיירים מוקסמים, באתר ynet, 17 בנובמבר 2010
- בית הקברות הצבאי הבריטי - אתר תיירות רמלה
- רחלי רוגל סיפורו של החייל ג'ורג' נובל - 11.11.2021 בית הקברות הבריטי רמלה סרטון באתר יוטיוב (אורך 04:13)
- רחלי רוגל, המושבה רחובות ומפקדתו של גנרל סר הנרי שובל, הוצאת אריאל 2010, עמ' 72-86.
- מרדכי חיימוביץ, סוס מנצח, מוסף סוף שבוע מעריב, 17 נובמבר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לשם השוואה בבית הקברות הבריטי בירושלים על הר הצופים הונצח זכרם של 5,769 חללים, מתוכם 2,473 מצבות על קברי החללים
- ^ הנתונים התקבלו ממקורות שונים ולא תמיד תואמים זה את זה
- ^ https://amiramorenbikes.com/2017_1112_ww12_r-day_ramle/
