אורן גמיש
 אורן גמיש
| |
|---|---|
אורן גמיש על הר ספרוס, נבדה
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | אורניים |
| סוג: | אורן |
| מין: | אורן גמיש |
| שם מדעי | |
 Pinus flexilisE.James 1823 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
.jpg)
אורן גמיש (שם מדעי: Pinus flexilis; באנגלית: Limber pine) הוא עץ אורן הגדל בהרים של מערב ארצות הברית, מקסיקו וקנדה. הוא קרוי גם "האורן הלבן של הרי הרוקי" (Rocky Mountain white pine). זהו עץ בגובה בינוני, עד 20 מטרים, המאריך ימים (מעל ל-1000 שנים בתנאים מתאימים). כך למשל העץ העתיק ביותר במדינת אורגון הוא אורן גמיש הגדל באזור הטבע הבראשיתי איגל (Eagle Cap Wilderness), שגילו מוערך בין 1,600 ל-2,000 שנים.[2] מועמד נוסף להיות האורן הגמיש העתיק ביותר זוהה ב-2006 סמוך לאתר הסקי אלטה ביוטה. גילו המאושר של העץ המכונה טוויסטר (Twister - מפותל) הוא לפחות 1,700 שנים וקרוב לוודאי יותר.[3]
מקור סיומת השם המדעי (flexilis גמיש בלטינית) כמו גם השם באנגלית (Limber - גמיש), בענפים הגמישים של העץ.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורן גמיש הוא עץ אורן מחטני ירוק עד קטן עד בינוני המגיע בתנאים מתאימים לגובה עד 20 מטרים ובמקרים יוצאי דופן עד 25 מטרים. אבל באזורים חשופים סמוך לקו העצים גובהם של עצים בוגרים נמוך הרבה יותר והם מגיע לגובה שבין 5 ל-10 מטרים. בפני הקרקע שטופי הרוחות של הרי הרוקי הקנדיים בדרום אלברטה האורן הגמיש מעוות עוד יותר לצורת קרומהולץ כשהוא גדל בחורשות של עצים עתיקים שבהם גובהם של עצים בוגרים פחות מ-3 מטרים.[4] קוטר בגובה חזה הוא בין 60 ל-90 סנטימטרים, במקרים יוצאי דופן עד 2 מטרים.
הנוף של אורן גמיש צעיר הוא חרוטי, והופך לכדורי כשהעץ מתבגר. לעיתים קרובות הגזע מתפצל לכמה שלוחות. הענפים החזקים נוטים מעט כלפי מעלה, כשהם מתחילים מבסיס הגזע.
מערכת השורשים של האורן מושפעת מסוג המצע עליו הוא גדל. באתרים סלעיים מאוד שבהם הוא גדל חייבת מערכת השורשים לעקוב אחרי הסדקים בסלע. במקומות שבהם יש קרקע עמוקה העץ מפתח שורש שיפודי עמוק. עקב כך העץ עמיד במיוחד כנגד רוחות. למין זה יש מיקוריזה (מוטואליזם (הדדיוּת) בין תפטיר של פטרייה ובין שורשי העץ) עם מין הפטרייה Gomphidius smithii.
קליפת הגזע של עצים צעירים דקה וחלקה וגונה אפור בהיר, והיא הופכת לקליפה עבה (עד 5 סנטימטרים) חרוצה בתלמים בגון חום כהה כשהעץ מזדקן. העצה קלה ובהירה.
הניצנים של עונת החורף בגוון אדום-חום בהיר סגלגלים מחודדים באורך 0.9–1 סנטימטרים ומכילים שרף. הקשקשים התחתונים מכוסים בפלומה.
העלים הם מחטים גמישות ישרות או מעוקלות מעט בגוון ירוק כהה שחתך הרוחב שלהם כמעט משולש. אורכם בין 3 ל-7 סנטימטרים ורוחבם בין 1 ל-1.5 מילימטרים. הם מקובצים בקבוצות של חמישה. הם מוקפים בנדן באורך 15 מילימטרים, הנופל שכשהמחטים מתפתחות. שולי המחטים משוננים קלות וקצותיהן מחודדים. בשני הצדדים של המחט יש שורות של פיוניות, אבל הן לא בולטות כמו בחלק התחתון שם יש פסים חיוורים של פיוניות. המחטים חיות על הענפים בין 5 ל-6 שנים,
אורן גמיש הוא צמח חד-ביתי, כלומר בעל פרחים משני המינים על אותו עץ. העץ פורה בין גיל 20 ל-40 שנים. האצטרובלים הזכריים גלילים-אליפסואידים עד 15 מילימטרים, וגונם אדום או צהוב בהיר והם צומחים בחלק התחתון של העץ. תקופת הפריחה חלה בין יוני ליולי. אורכם של האצטרובלים הנקביים בין 7 ל-15 סנטימטרים ורוחבם בין 4 ל-6 סנטימטרים. האצטרובלים ישיבים על הענף או על פטוטרת קצרה בקבוצות של שלושה ארבעה בחלק העליון של העץ וצורתם גלילית-ביצתית. גונם צהוב-חום והם מכילים שרף. הזרעים מבשילים שנתיים אחרי ההאבקה ומשתחררים מהאצטרובל בחודשים ספטמבר אוקטובר והאצטרובל ניתק מהענף ונופל זמן קצר אחר-כך.
הזרעים ביצתיים בלתי סימטריים, חומים ולעיתים מנומרים. אורך הזרע בין 8 ל-12 מילימטרים ורוחבו 7 עד 8 מילימטרים. בניגוד לסוגי אורן אחרים הזרעים נטולי כנף בדרך כלל או בעלי כנף קצרה. יבול זרעים גדול מתרחש פעם בשנתיים עד ארבע שנים וכמות הזרעים הממוצעת היא 10,800 זרעים לקילוגרם. גודל הזרע משתנה על פי האזור הגאוגרפי כשבאזורים דרומיים יותר הזרע גדול יותר. פיזור הזרעים נעשה בעיקר באמצעות בעלי חיים, מכרסמים ועופות, בייחוד מין העורב קיק אגוזים אמריקאי. הוא מסוגל לשאת עד 125 זרעים ולמרחק של עד 23 קילומטרים שם הוא מחביא את הזרעים בעומק של 2 עד 3 סנטימטרים כמזון לחורף. ההערכות הם שהעורב מחביא בכל שנה כ-3,000 זרעים לדונם. זרעים שהוא שכח את מיקומם נובטים.[5]
תפוצה ובית גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחום התפוצה הגדול ביותר של האורן הגמיש הוא בהרי הרוקי, מדרום-מערב אלברטה ודרום-מזרח קולומביה הבריטית דרומה דרך קולורדו וניו מקסיקו לתוך המדינות הצפוניות של מקסיקו. העץ גדל גם במדינות האגן הגדול נבדה ויוטה, במזרח רכס סיירה נבדה, בהרים הלבנים (White Mountains), הרי סן ברנרדינו והרי סן גבריאל של רכסי טרנסוורס בדרום קליפורניה. דרומה משם אפשר למצוא את האורן בהרי סן יסינטו (San Jacinto Mountains), בהרי סנטה רוזה (Santa Rosa Mountains) של רכסי פנינסולאר (Peninsular Ranges). יש אוכלוסיות מבודדות קטנות במזרח וושינגטון ואורגון, במערב דקוטה הצפונית ונברסקה ובגבעות השחורות של דקוטה הדרומית. האקלים ברוב תחום התפוצה הוא אקלים יבשתי.
העץ גדל על קרקעות דלות יבשות, שמקורן באבן גיר, בתחום נרחב של גבהים כתלות בקו הרוחב, מ-850 מטרים עד 3,810 מטרים מעל גובה פני הים. בחצי הצפוני של תחום התפוצה הוא גדל באזורים הרריים סמוך לקו העצים. באמצע תחום התפוצה בין קו הרוחב 45° לקו הרוחב 40° הוא גדל באזורים ההרריים והתת-אלפיניים שטופי הרוחות; ובחלק הדרומי של אזור התפוצה הוא גדל בעיקר בגובה באזורים התת-אלפיניים בסמוך לקו העצים העליון.[6]
העץ גדל סמוך לקו העצים בדרך כלל בקבוצות בודדות או בחברת אשוחית אנגלמן, אורן לבן-קליפה, אורן האצטרובל הזיפני או אורן מפותל.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים קרובות האורן הגמיש הוא העץ היחיד היכול להוות מחסה לחיות הבר בשל יכולתו לגדול בתנאים קשים. הצנוברים הגדולים שלו הם מקור מזון חשוב לכמה מינים של בעלי חיים, כולל מיני הסנאים מהסוג Tamiasciurus המכונים באנגלית "סנאי האורן" (Pine squirrel) וקיק אגוזים אמריקאי. דוב שחור אמריקני עשוי לפשוט על מקומות המחבוא של הסנאים במטרה לאכול מהצנוברים של האורן הגמיש. גם האינדיאנים בארצות הברית והמתיישבים האירופאים הראשונים נהגו לאכול מהצנוברים. סנאים, מין הנקר Colaptes auratus (באנגלית northern flicker), וקיכלי הרים כחול (Sialia currucoides) נוהגים לקנן לעיתים קרובות באורן הגמיש.
אורן גמיש כמעט שאינו משמש כמקור לעץ, אבל לעיתים כורתים כמויות מעטות של עצי אורן גמיש יחד עם מינים רצויים יותר. העץ משמש לקרשים, עמודי תמיכה במכרות, אדני רכבת ועמודים. במקומות שבהם יש מעט עצים יכול האורן הגמיש להיות מקור חשוב של עצים להסקה, אם כי הביקוש הגובר לעצים להסקה עלול לפגוע בצרכים של חיות הבר למחסה ואתרי קינון.
היכולת של האורן הגמיש להתמודד עם רוחות מנוצלת לייעור מקומות שבהם יש מפולות שלג תכופות. כמו כן לנוף הרחב של העץ יש ערך אסתטי ונוהגים לשתול אותו על קו הרכסים.
מכיוון שהעץ יכול לחיות יותר מ-1,000 שנים, כשבמקרים קיצוניים נתגלו עצים בני יותר מ-1,600 שנים, הוא מקור מצוין לתיארוך באמצעות טבעות עצים.
לאורן גמיש יש פוטנציאל להיות עץ חג המולד, אבל בגלל הצמיחה האיטית שלו מעדיפים המגדלים מיני אורן אחרים הגדלים מהר יותר. עם זאת, משתמשים לעיתים בשתילים לקישוט כעצים ננסים וכבונסאי. בסחר בשתילים מפורטים לפחות 7 זנים של אורן גמיש: Columnaris, Glauca, Firmament, Glenmore, Nana, Pendula ו-Tiny Temple.
מחלות ומזיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אש יכולה לקטול אורנים גמישים צעירים בשל הקליפה הדקה שלהם, אבל מכיוון שכמות החומר הצמחי היבש באזורים שבהם גדל האורן הגמיש נמוכה מצליחים העצים הבוגרים לשרוד שרפות יער.
סמרן מקריס נוהג להיזון מאורן גמיש, בייחוד בחודשי החורף.
כמה מינים של חרקים תוקפים את האורן בכמה דרכים. במונטנה ניזונים הזחלים של תת-מין של העש Choristoneura lambertiana ponderosana ממחטים חדשות של אורן גמיש. בדקוטה הצפונית פוגעים זחלים של הסוג Dioryctria (באנגלית Cone moth – "עש האצטרובל") בזרעים של אורן גמיש. בצפון איידהו תקף מין הכנימה הצמרית Pineus coloradensis שתילים שגדלו בחלקות ניסוי, אבל העץ הראה עמידות לחרק זה. חיפושית האורן ההררית (Dendroctonus ponderosae) תוקפת לעיתים עצי אורן גמיש.
כמה מיני פטריות תוקפות את האורן הגמיש וגורמות לו למחלות קשות של ריקבון. בהם (בסוגריים שם המחלה באנגלית): Armillaria mellea (Spongy root and butt rot), Phaeolus schweinitzii (Red-brown butt rot) התוקפות השורשים והגזע של האורן בכל אזור התפוצה שלו, Fomitopsis pinicola (Crumbly brown cubical rot) ו-Phellinus pini (Red ring rot) תוקפות את העצה של עצים בוגרים. האורן הגמיש יכול להיפגע מ-Cronartium ribicola (שלפוחית החלודה של האורן הלבן) ועצים רבים מתים אם שיחים של המארח החלופי של הפטרייה ממשפחת הדומדמניתיים גדלים בסמוך. הפטרייה Neopeckia coulteri תוקפת את העלים של האורן וגורמת להם מחלה המכונה באנגלית Brown-felt snow mold.
הפתוגן Arceuthobium cyanocarpum (באנגלית Limber pine dwarf mistletoe – "דבקון ננסי של אורן גמיש"), מין דבקון ננסי שחי כטפיל על ענפי העץ. הטפיל מתקיף הן עצים צעירים והן עצים זקנים, בעיקר באזורים יבשים יותר, ומזיק להם באמצעות התנפחות של הענפים ויצירת תופעת מטאטא מכשפה. הידבקות בטפיל זה מחלישה את האורן פוגעת באיכות העצה ומקטינה את אורך חייו. לעיתים תוקפים את העץ מיני דבקונים אחרים: Arceuthobium americanum (באנגלית Lodgepole pine dwarf mistletoe – "דבקון ננסי של אורן מפותל") ובמקרים נדירים יותר Arceuthobium douglasii (באנגלית Douglas-fir dwarf mistletoe – "דבקון ננסי של אשוח דאגלס") ו-vaginatum subsp. Cryptopodium (באנגלית Southwestern dwarf mistletoe – "דבקון ננסי של דרום-מערב ארצות הברית").[6]
טקסונומיה ורביית כלאיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורן גמיש הוא חבר בקבוצת "האורן הלבן" (תת-מין Strobus של המין אורן), תת-קבוצה Quinquefoliae.[7] ככל החברים בקבוצה זו העלים (המחטים) הם באגדים של חמש כשהנדן[א] נשיר. תכונה זו מבדילה את האורן הלבן המערבי וקרוביו מאורן מפותל, שלו יש שתי מחטים לאגד, כמו גם אורן הזפת ואורן ג'פרי, שלשניהם יש שלוש מחטים באגד. לכל שלושת המינים הללו יש נדן קבוע בבסיס כל אגד. העץ קיבל את שמו המדעי ותואר לראשונה על ידי אדווין פ. ג'יימס (Edwin P. James) ב-1824. שמות מדעים נוספים למין הם: Pinus cembra var. Flexilis (E.JAMES) F.SANDERS, Apinus flexilis (E.JAMES) RYDB, Pinus lambertiana var. Brevifolia HOOK ו-Pinus novaemexicana P. LANDRY .
קיימת טענה שאורן גמיש יוצר בטבע רביית כלאיים באזורים חופפים עם אורן לבן דרום-מערבי (Pinus strobiformis), אבל טענה זו לא הוכחה,[6] אם כי הצליחו ליצור רביית כלאים כזו באופן מלאכותי. בנוסף הצליחו לייצר רביית כלאיים עם אורן לבן מערבי, אורן לבן מקסיקני (P. Ayacahuite), אורן ההימלאיה (P. griffithii), אורן לבן (P. strobus) וייתכן עם אורן לבן-קליפה.[6]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Chase, J. Smeaton (1911). Cone-bearing Trees of the California Mountains. Chicago: A. C. McClurg & Co. pp. 99. LCCN 11004975. OCLC 3477527., with illustrations by Carl Eytel – Kurut, Gary F. (2009), "Carl Eytel: Southern California Desert Artist", California State Library Foundation, Bulletin No. 95, pp. 17-20
- Schoettle, Anna; et al. (בפברואר 2019). Proactive Limber Pine Conservation for the Greater Rocky Mountain National Park Area. Fort Collins, CO: U.S. Department of Agriculture, Forest Service, Rocky Mountain Research Station.
{{cite book}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורן גמיש, באתר ITIS (באנגלית)
- אורן גמיש, באתר NCBI (באנגלית)
- אורן גמיש, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אורן גמיש, באתר Tropicos (באנגלית)
- אורן גמיש, באתר GBIF (באנגלית)
- אורן גמיש, באתר The Plant List (באנגלית)
- אורן גמיש, באתר IPNI (באנגלית)
- Pinus flexilis from the Fire Effects Information System (FEIS) site
- Pinus flexilis from The Gymnosperm Database
- Limber Pine from Southern Research Station, United States Department of Agriculture
- Pinus flexilis / limber pine from the The American Conifer Society site
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בסיס העלה בצמחים בהם הוא עוטף את הגבעול
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורן גמיש באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Richard, Terry (24 בספטמבר 2012). "Ancient limber pine, likely Oregon's oldest living tree, draws twin brothers to Wallowas quest (photo essay, video)". The Oregonian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Stay Flexible, Grow Old". BYU Magazine. Spring 2007.
- ^ Letts, M.G.; Nakonechny, K.N.; Van Gaalen, K.E.; Smith, C.M. (2009). "Physiological acclimation of Pinus flexilis to drought stress on contrasting slope aspects in Waterton Lakes National Park, Alberta, Canada" (PDF). Canadian Journal of Forest Research. 39 (3): 629–641. doi:10.1139/X08-206. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-07-16.
- ^ Pinus flexilis James
- ^ 1 2 3 4 Limber Pine
- ^ Taxon: Pinus flexilis E. James
