אום חשיבה (בסיס)

בסיס אוּם חשיבָּה
י"ב 545 / דְּבֵלָה / בָּבֶל / נֶשֶׁר / שִׁנְעָר
	"בבל", בסיס יחידה 848, יחידת האיסוף המרכזית של אמ"ן באום חשיבה, ספטמבר 1975 סמל י"ב 545; (ראו מידע נוסף בעמוד הקובץ)
פרטים
כינוי	דְּבֵלָה, בָּבֶל, נשר, שנער
מדינה	ישראל; מיקום: מערב סיני
שיוך	חיל האוויר הישראלי; פיקוד דרום; אגף המודיעין
סוג	יחידת ל"א אווירית; חפ"ק פיקוד דרום; מתקן מעקב והתרעה אלקטרוני
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1969–1979 (כ־10 שנים)
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	מערכות מכ"ם; "מערכת פיג'ו" (להסטת טילי קלט); מערכות ומגדלי קשר; מערכות גילוי מטוסים, האזנה ול"א

הר אום חשיבה

(למפת סיני רגילה)

ישראל

ירדן

ערב
הסעודית

הים התיכון

ים סוף

הר אום חשיבה

בסיס אוּם חשיבָּה היה מכלול בסיסים של צה"ל שנבנה על הר אום חשיבה שבצפון־מערב חצי האי סיני ופעל בין השנים 1969–1979. המכלול כלל את בסיס אגף המודיעין הראשי בסיני, שנקרא בשם הקוד בָּבֶל^[1], חפ"ק פיקוד הדרום, שנקרא בשם הקוד דְּבֵלָה, יחידת ל"א אווירית י"ב 545, מתקן מעקב והתרעה אלקטרוני, ויחידות נוספות, בהן בשמות הקוד נֶשֶׁר ושִׁנְעָר.^[2]

תיאור הבסיס

הר אום חשיבה ניצב מצפון למבוא המערבי של מעבר הגידי. גובהו 723 מטר מעל פני הים. בשל שליטתו על מעבר הגידי וגובהו, שאיפשר תצפית אלקטרונית לכיוונה של מצרים, נודעה לו חשיבות אסטרטגית עבור ישראל.

ישראל החלה בבניית המתקן האלקטרוני ב-1969 והשקיעה בו עשרות מיליוני דולרים. המתקן כלל חיישנים שונים לאיתור תנועות של גייסות ואמצעי לחימה – חיישני חום ומצלמות אינפרה-אדום, חיישנים אקוסטיים, חיישנים סייסמיים וחיישנים מגנטיים. בצד כל אלו הותקנה במתקן מערכת פיקוד ושליטה שאיפשרה לשדר את המידע שקלטו החיישנים לבסיסים אחרים. בנוסף לכך כללו מערכות המתקן ציוד ללוחמה אלקטרונית.

בנוסף למתקן האלקטרוני בנתה ישראל על ההר מוצב פיקוד תת-קרקעי. מוצב זה שימש כחדר המלחמה של פיקוד הדרום במהלך מלחמת יום הכיפורים, ובו התנהלו רבים מדיוני הפיקוד הבכיר של צה"ל אודות מהלכי המלחמה בחזית זו. שם הקוד שלו היה "דְּבֵלָה" (גוש תאנים מיובשות).

המתקפות על הבסיס במלחמת יום הכיפורים

במתקפה האווירית המצרית שפתחה את מלחמת יום הכיפורים בסמוך לשעה 14:00 ב-6 באוקטובר 1973 הותקף בסיס המודיעין הישראלי באום-חשיבה על ידי מבנה של מטוסים מצריים. הפצצות שהוטלו על הבסיס החטיאו אותו והוא לא נפגע. שניים מהמטוסים המצריים שתקפו, הופלו על ידי סוללת תותחי אורליקון 20 מ"מ, של גדוד 881^[3].^{[דרושה הבהרה]}

מיד לאחר מטס התקיפה האווירי, פתח צבא מצרים במתקפה הקרקעית לכל אורך תעלת סואץ, שכללה גם מבצע לכיבוש רכס אום חשיבה בכוח ממוכן. המשימה הוטלה על גדוד בחטיבה אמפיבית 130. הפעולה המצרית לכיבוש הבסיס החלה בשעה 14:10 בחצייה של גדוד 602. הגדוד חצה את האגם המר הקטן באמצעות נגמ"שים, שריוניות וטנקים מדגם PT-76 שכולם אמפיביים. החציה של האגם המר נמשכה כחצי שעה. חלק גדול מהכלים שחצו את האגם שקעו בבוץ בגדה המזרחית ויצאו מכלל פעולה. שאר הכלים יצאו מהאגם ונעו כ-15 ק"מ מזרחה, שם נתקלו בגדוד טנקים ישראלי ופגעו בו קשה. חיילי הגדוד המצרי ששרדו את הקרב, נמלטו בשעות הערב רגלית מערבה לראש הגשר המצרי. הגדוד השני בחטיבה 130 שמספרו 603, הגיע לגדה המזרחית בשעה 16:00 לערך אך נתקל בפלוגת טנקים ישראלים וכן נפגע מהאוויר. בעקבות ההיתקלות בכוח הישראלי, נטש הגדוד המצרי את המשימה לכיבוש אום חשיבה, לטובת כיבוש המוצב הישראלי "כברית" (או "בוצר" במפות סיריוס) שאותה ביצע בהצלחה^[4].

בימי המלחמה הבאים ניסה הצבא המצרי לפגוע במתקני צה"ל על ההר, באמצעות הפצצות מן האוויר וירי רקטות קרקע-קרקע מדגם פרוג וטילי אוויר-קרקע מדגם קלט. כמו כן הונחתו חיילי קומנדו מצריים בקרבתו. אחת ההפצצות, באמצעות מטוסי מיג 17, התרחשה מספר ימים לאחר ביקורו של שר הביטחון משה דיין במקום. שניים מהמטוסים התוקפים הופלו באמצעות תותחי נ"מ 20 מ"מ^[5] על ידי גדוד נ"מ שהיה מוצב במקום^[6].^{[דרושה הבהרה]}

פינוי הבסיס כחלק מהסכם השלום עם מצרים

במסגרת משא ומתן על הסכם הביניים בין ישראל למצרים שנחתם ב-1975, דרשו המצרים שישראל תפנה את הבסיס באום חשיבה, ולאחר שהיא סירבה לכך דרשו שטכנאים אמריקניים יפעילו את המתקנים שבו.

בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, שהביא ליציאת ישראל מכל שטח סיני, פינתה ישראל את בסיס אום חשיבה, ומתקניו פוצצו על ידי גדוד 601 של חיל ההנדסה.

היחידות שהוצבו על הר אום־חשיבה בתקופות שונות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יחידות חיל האוויר

יחידות "ירוקות"

חפ"ק פיקוד דרום (מרכזי הפיקוד והשליטה כונו ״דְּבֵלָה״ על ידי פיקוד דרום. אנשי המודיעין כינו את הבסיסים שלהם על ההר ״נשר״ ו״שנער״.)
בסיס ״בבל״ ללוחמה אלקטרונית והאזנה של יחידת מודיעין 848 (שמה שוּנה לאחר מלחמת יום הכיפורים ליחידה 8200).

בסיס זה כלל שני מרכזי משנה: "שנער" לאיסוף תקשורת מילולית (קומינט) ו"איילון" לאיסוף מודיעין אלקטרוני (אלינט).^[11]

חוליות של גדוד קשר 376 (גדוד קשר ארצי מטכ"לי)^[12]

ראש אמ"ן האלוף אהרון יריב מלווה את ראש הממשלה גולדה מאיר, בביקור בבסיס "בבל" ללוחמה אלקטרונית והאזנה של יחידת מודיעין 848, על הר אוּם־חשיבָּה, סתיו 1972.^[13]
עמודי אנטנות על הר אוּם־חשיבָּה^[14]
מתקן אלקטרוני בגובה 10 קומות בבסיס "בבל" ללוחמה אלקטרונית והאזנה של יחידת מודיעין 848, על הר אוּם־חשיבָּה.^[15]
חדר פיקוד – פיקוד דרום "דְּבֵלָה" (ר"ת: חפ"ק פד"ם)
בזמן מלחמת יום כיפור, אוקטובר 1973.
במרכז מימין לשמאל: עומד האלוף רחבעם זאבי (גנדי)
יושבים: ראשון מימין (מדבר בקשר) אל"ם שי תמרי (קצין אג"מ פיקוד דרום), אלוף פיקוד דרום אלוף שמואל גונן (גורודיש), הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר, האלוף עזר ויצמן (עוזר הרמטכ"ל), מאחורי הרמטכ"ל דדו, עומד תא"ל אשר לוי (רמ"ט פיקוד דרום).
חדר פיקוד – פיקוד דרום "דְּבֵלָה"
בזמן מלחמת יום כיפור, אוקטובר 1973.
עומדים: ראשון מימין תא"ל אשר לוי (רמ"ט פיקוד דרום). משמאלו (כותב) סא"ל אבנר שלו (רל"ש הרמטכ"ל). האלוף עזר ויצמן במרכז, משמאלו האלוף רחבעם זאבי (גנדי).
יושבים מימין לשמאל: אלוף פיקוד דרום שמואל גונן (גורודיש), הרמטכ"ל דוד אלעזר, תא"ל יעקב שטרן רמ"ח מבצעים.
חדר פיקוד – פיקוד דרום "דְּבֵלָה"
בזמן מלחמת יום כיפור, אוקטובר 1973.
מראה מאחור על קיר המפות והמידע.

לקריאה נוספת

זאב שיף, איתן הבר, לקסיקון לביטחון ישראל, זמורה ביתן מודן, 1976.
עמוס גלבוע, מר מודיעין, אהר'לה – אלוף אהרון יריב ראש אמ"ן, ידיעות ספרים, 2013, עמודים 339–340.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אום חשיבה בוויקישיתוף

ניר צורף, ‏מעומק בונקר ההאזנה והאיסוף בחזית סיני, המלחמה נראתה אחרת לגמרי, בעיתון מקור ראשון, 28 בספטמבר 2023
צבי זוהר, ‏חוויותיו של קב"ר (קצין בינה רשתית) מילואים בבסיס "בבל", מבט מל"מ 94, יוני 2023, עמ' 27
יורם בורלא, ‏זיכרונות מ"בבל" באוקטובר 1973, מבט מל"מ 94, יוני 2023, עמ' 23
אלי דקל, האמריקאים פינו אם אום חשיבה, מאי 2020
פסח מלובני, ‏ג'בל אום חשיבה: ההשתלטות שלא קרתה, מבט מל"מ 80, פברואר 2018, עמ' 10
יוסי מלמן, ‏היחידה שניתחה את הנוכחות הסובייטית במזה"ת: "התמודדו מול מעצמה שלא הכירו", באתר מעריב אונליין, 12 במאי 2017
'או שאני משוגע או שכולם משוגעים!' – ראש המדור המדיני המצרי באמ"ן במלחמת יום הכיפורים מדבר, באתר וורדפרס. צפריר עפרוני, 15 בנובמבר 2014

הערות שוליים

^ אמיר אורן, האם מותר לשקר במלחמה?, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2013
^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר – חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970), כרך ב', הוצאת "באוויר פרסומי תעופה וחלל", עמ' 973 בספר, עמ' 371 בקובץ המקושר.
^ ¹ ² לפי הכתוב בשלט המידע במוזיאון חיל האוויר, ליד שרידי המטוס.
^ פסח מלובני, ג'בל אום חשיבה – ההשתלטות שלא קרתה (עמ' 10-12), באתר מבט מל"מ, גיליון 80, ‏פברואר 2018.
^ אורי בר-יוסף, הצופה שנרדם - הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה, הוצאת זמורה ביתן, 2001, עמ' 390.
^ לפי פורומים שונים ומקורת סותרים, היה זה גדוד נ"מ 846.
^ לאחר תקופה, הפכה י"ב 545 להיות גף א' של יחידת לוחמה אקטרונית 557 – ספרו של מיכאל הרפז, "הקרקע של חיל האוויר", הוצאת "דוקו – כתיבת ספרי הנצחה וביוגרפיות", פברואר 2022, עמ' 180.
^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, הוצאת "באוויר פרסומי תעופה וחלל", כרך א', עמ' 74.
^ גנ"מ 835, באתר "מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית"
^ ביום 6 באוקטובר 1973, הותקף בסיס המודיעין הישראלי באום-חשיבה על ידי קבוצת מטוסי סוחוי-7 מצריים. אחד מהם שהוטס על ידי עאטף אלסאדאת, בן אחיו של אנואר סאדאת, נשיא מצרים והמפקד העליון של צבא מצרים, הופל על ידי סוללת תותחי אורליקון 20 מ"מ, של גדוד 881.
^ אורי בר-יוסף, התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים, הוצאת דביר, 2023, עמ' 73.
^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, הוצאת "באוויר פרסומי תעופה וחלל", כרך א', עמ' 516.
^ רס"ן (בדימ') צבי זוהר, חוויותיו של קב"ר (קצין בינה רשתית) מילואים בבסיס "בבל", מבט מל"מ, גליון 94, עמ' 31, יוני 2023
^ לדעת בלי מודיעין, בכתב העת מערכות, גיליון 451, אוקטובר 2013, עמ' 73.
^ ניר צורף, ‏מעומק בונקר ההאזנה והאיסוף בחזית סיני, המלחמה נראתה אחרת לגמרי, בעיתון מקור ראשון, 28 בספטמבר 2023

[1] אמיר אורן, האם מותר לשקר במלחמה?, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2013

[2] דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר – חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970), כרך ב', הוצאת "באוויר פרסומי תעופה וחלל", עמ' 973 בספר, עמ' 371 בקובץ המקושר.

[שלט_סוחוי-7-3] ¹ ² לפי הכתוב בשלט המידע במוזיאון חיל האוויר, ליד שרידי המטוס.

[4] פסח מלובני, ג'בל אום חשיבה – ההשתלטות שלא קרתה (עמ' 10-12), באתר מבט מל"מ, גיליון 80, ‏פברואר 2018.

[5] אורי בר-יוסף, הצופה שנרדם - הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה, הוצאת זמורה ביתן, 2001, עמ' 390.

[6] לפי פורומים שונים ומקורת סותרים, היה זה גדוד נ"מ 846.

[7] לאחר תקופה, הפכה י"ב 545 להיות גף א' של יחידת לוחמה אקטרונית 557 – ספרו של מיכאל הרפז, "הקרקע של חיל האוויר", הוצאת "דוקו – כתיבת ספרי הנצחה וביוגרפיות", פברואר 2022, עמ' 180.

[8] דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, הוצאת "באוויר פרסומי תעופה וחלל", כרך א', עמ' 74.

[9] גנ"מ 835, באתר "מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית"

[10] ביום 6 באוקטובר 1973, הותקף בסיס המודיעין הישראלי באום-חשיבה על ידי קבוצת מטוסי סוחוי-7 מצריים. אחד מהם שהוטס על ידי עאטף אלסאדאת, בן אחיו של אנואר סאדאת, נשיא מצרים והמפקד העליון של צבא מצרים, הופל על ידי סוללת תותחי אורליקון 20 מ"מ, של גדוד 881.

[11] אורי בר-יוסף, התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים, הוצאת דביר, 2023, עמ' 73.

[12] דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, הוצאת "באוויר פרסומי תעופה וחלל", כרך א', עמ' 516.

[13] רס"ן (בדימ') צבי זוהר, חוויותיו של קב"ר (קצין בינה רשתית) מילואים בבסיס "בבל", מבט מל"מ, גליון 94, עמ' 31, יוני 2023

[14] לדעת בלי מודיעין, בכתב העת מערכות, גיליון 451, אוקטובר 2013, עמ' 73.

[15] ניר צורף, ‏מעומק בונקר ההאזנה והאיסוף בחזית סיני, המלחמה נראתה אחרת לגמרי, בעיתון מקור ראשון, 28 בספטמבר 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]