אדיטייה L1
 | |
| החללית אדיטייה L1 בתצורת מאוחסנת | |
| נתוני משימה | |
|---|---|
| כן שיגור |
כן השיגור השני של מרכז החלל סאטיש דאוון  |
| שיגור |
2 בספטמבר 2023 |
| נתוני חללית | |
| מסת החללית |
1,475 ק"ג |
| משגר |
Polar Satellite Launch Vehicle-XL |
| מזהים | |
| מספר קטלוג לוויינים |
57754 |
| מאגר המידע הלאומי |
2023-132A |
  | |
אדיטייה-L1 (באנגלית:Aditya-L1, מסנסקריט : Aditya, "שמש") היא חללית קורונוגרפיה (אנ') לחקר האטמוספירה הסולארית, שתוכננה ופותחה על ידי ארגון חקר החלל ההודי (ISRO) ומכוני מחקר הודיים שונים אחרים. החללית תקיף במרחק של כ-1.5 מיליון ק"מ מכדור הארץ במסלול הילה (אנ') סביב נקודת לגראנז' L1 בין כדור הארץ לשמש, שם תחקור את האטמוספירה הסולארית, סערות מגנטיות סולאריות (אנ') והשפעתן על הסביבה של כדור הארץ.[1]
זוהי המשימה ההודית הראשונה המוקדשת לתצפית על השמש. ניגר שאג'י הוא מנהל הפרויקט.[2] אדיטייה L1 שוגרה על סיפון ה-PSLV C57 בשעה 11:50 ב-2 בספטמבר 2023,[3] עשרה ימים לאחר הנחיתה המוצלחת של משימת הירח של צ'אנדריאן 3. היא הגיעה בהצלחה למסלולה המיועד כמעט שעה לאחר מכן, ונפרדה מהשלב הרביעי שלה בשעה 12:57.[4]
מטרות המשימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרות המחקר העיקריות של אדיטייה L1 הן:
- תצפית על הדינמיקה של הכרומוספירה והקורונה הכוכבית (אנ') של השמש
- מחקרים על חימום כרומוספרי וקורונלי, הפיזיקה של פלזמה מיוננת חלקית, של פליטות מסה קורונלית (CMEs) ומקורותיהן, של השדה המגנטי העטרה ומנגנוני העברת החום, וחילופי התפרצויות סולאריות
- התבוננות בסביבת החלקיקים הפיזיים סביב מיקומה של החללית
- קביעת רצף התהליכים במספר רבדים מתחת לקורונה המובילים להתפרצויות שמש
- מניעים למזג האוויר בחלל, והמקור, ההרכב והדינמיקה של רוח השמש[5]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכנונן "אדיטייה" החל בינואר 2008 על ידי הוועדה המייעצת למדעי החלל בהודו (ADCOS).[6][7] בתחילה החללית תוכננה להיות לוויין קטן שינוע במסלול לוויני נמוך (800 ק"מ) עם מודדיקורונוגרפיה על מנת לחקור את קורונת השמש. הוקצה תקציב ניסוי גדול לשנת הכספים 2016–2017.[8][9][10]
מאז, היקף המשימה הורחב והיא הפכה למצפה כוכבים מקיף בסביבה השמשית והחללית שתוצב בנקודת לגראנז' L1,[11] ומכאן שונה שם המשימה ל"אדיטייה L1". ותקציבה גדל משמעותית.
שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]"אדיטיה" נקראת על שם סוריה והאדיטיאס, האלוהויות ההינדיות המייצגות את השמש. הכינוי "L1" מציין את נקודת לגראנז' 1, שמסמן את המיקום המדויק הממוקם בין השמש לכדור הארץ בו אמורה החללית לצאת לדרך.
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משימת אדיטייה L1 תיקח בערך 109 ימי כדור הארץ לאחר השיגור[12] כדי להגיע למסלול ההילה סביב נקודת L1, שהיא כ-1,500,000 ק"מ מכדור הארץ. החללית מתוכננת להישאר במסלול הילה למשך משימתה[13] ה-1,500 ק"ג של הלוויין כולל בתוכו שבעה מכשירי מדידה מדעיים עם מטרות שונות, כולל מכשירים למדידת חימום קורונלי, תאוצת רוח סולארית, מגנטומטריה קורונלית, מקור וניטור של קרינת שמש קרובה ל-UV (המניע את הדינמיקה האטמוספירית העליונה של כדור הארץ ואת האקלים הגלובלי) וצימוד של השמש. מודדי פוטוספירה לכרומוספרה ולקורונה,[14] מדידת שטפי חלקיקים אנרגטיים ושדות מגנטיים של רוח השמש וסופות מגנטיות סולאריות.
אדיטייה L1 תספק תצפיות על הפוטוספירה, הכרומוספירה והקורונה של השמש. הכלים המדעיים שבו חייבים להיות ממוקמים מחוץ להפרעות מהשדה המגנטי של כדור הארץ ולכן לא יכלו להיות שימושיים במסלול הנמוך של כדור הארץ כפי שהוצע בתכנון משימת אדיטייה המקורית.[15]
אחת הבעיות העיקריות הבלתי פתורות בתחום הפיזיקה הסולארית היא שלאטמוספירה העליונה של השמש יש טמפרטורה של 1,000,000°C בעוד שהאטמוספירה התחתונה היא רק 5,730°C. בנוסף, לא מובן בדיוק כיצד קרינת השמש משפיעה על הדינמיקה של האטמוספירה של כדור הארץ בקנה מידה קצר יותר וגם ארוך יותר.
המשימה תשיג תמונות כמעט בו-זמניות של השכבות השונות של האטמוספירה של השמש, שיחשפו את הדרכים שבהן אנרגיה מתועלת ומועברת משכבה אחת לאחרת.
בהתאם לזה, משימת אדיטייה L1 תאפשר הבנה מקיפה של התהליכים הדינמיים של השמש ותתמודד עם כמה מהבעיות הבולטות בפיזיקה סולארית והליופיזיקה.
מכשירי מדידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכשירים של אדיטייה L1 מכוונים כדי לצפות באטמוספירה הסולארית, בעיקר בכרומוספרה ובקורונה. מכשירים במקום יצפו בסביבה המקומית ב-L1. ישנם שבעה מכשירים על הסיפון, עם ארבעה עבור חישה מרחוק של השמש ושלושה עבור תצפית במקום. מכשירי המדידה פותחו על ידי מעבדות שונות בהודו תוך שיתופי פעולה הדוקים של מרכזי חלק חלל שונים במדינות נוספות.[16]
| סוּג | Sl.No | מכשיר מדידה | יכולת | מעבדות |
|---|---|---|---|---|
| עומסי חישה מרחוק | 1 | Coronagraph של קו פליטה לעין (VELC) | קורונה / הדמיה וספקטרוסקופיה | המכון ההודי לאסטרופיזיקה, בנגלור |
| 2 | טלסקופ שמש אולטרה סגול (SUIT) | הדמיית פוטוספירה וכרומוספרה- צר ורחב פס | המרכז הבין-אוניברסיטאי לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה, פונה | |
| 3 | ספקטרומטר קרני רנטגן באנרגיה נמוכה סולארית (SoLEXS) | ספקטרומטר רנטגן רך: תצפית שמש ככוכב | מרכז הלוויין UR Rao, בנגלור | |
| 4 | ספקטרומטר קרני רנטגן באנרגיה גבוהה L1 (HEL1OS) | ספקטרומטר קרני רנטגן קשיח: תצפית שמש ככוכב | ||
| מכשירי מדידה באתר | 5 | ניסוי חלקיקי רוח שמש של אדיטיה (ASPEX) | רוח שמש / מנתח חלקיקים פרוטונים ויונים כבדים יותר עם כיוונים | מעבדת מחקר פיזיקלי, אחמדאבאד |
| 6 | חבילת מנתח פלזמה עבור Aditya (PAPA) | רוח שמש / מנתח חלקיקים אלקטרונים ויונים כבדים יותר עם כיוונים | מעבדת פיזיקת החלל, מרכז החלל Vikram Sarabhai, Thiruvananthapuram | |
| 7 | מגנומטרים דיגיטליים מתקדמים תלת צירים ברזולוציה גבוהה | שדה מגנטי במקום (Bx, By ו-Bz). | מעבדה למערכות אלקטרו אופטיקה, בנגלור |
השקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 בספטמבר 2023, בשעה 11:50, שוגר כלי השיגור לווייני פולאר (PSLV-C57) בהצלחה את האדיטייה L1 ממשטח השיגור השני של מרכז החלל Satish Dhawan (SDSC) הממוקם בסריהריקוטה.
האדיטייה L1 הצליח לאחר טיסה של 63 דקות ו-20 שניות, להגיע בהצלחה למסלול אליפטי סביב כדור הארץ בשעה 12:54.[17]
האדיטייה L1 אמורה הייתה לעבור סדרה של ארבעה תמרוני מסלול הקשורים לכדור הארץ לפני הגעתה למסלול העברה לעבר נקודת לגראנג' L1. היא צפויה להגיע למסלול המיועד לו בנקודת L1 כ-127 ימים לאחר שיגורה.[18]
| במה ורצף | תאריך שעה | זמן (IST) | פריאפסיס | אפואפסיס | תקופת מסלול | Ref. |
|---|---|---|---|---|---|---|
| הכנסת מסלול כדור הארץ | 2 בספטמבר 2023 | 12:54 בצהריים | 235 ק"מ (146 מִי) | 19,500 ק"מ (12,100 מִי) | 22 שעות, 46 דקות | |
| תמרון כדור הארץ 1 | 3 בספטמבר 2023 | 11:40 בבוקר | 245 ק"מ (152 מִי) | 22,459 ק"מ (13,955 מִי) | 39 שעות, 20 דקות | [19] |
| תמרון כדור הארץ 2 | 5 בספטמבר 2023 | 3:00 לפנות בוקר | 282 ק"מ (175 מִי) | 40,225 ק"מ (24,995 מִי) | 5 ימים, 11 שעות ו-30 דקות (מתוכנן) | [20] |
| תמרון כדור הארץ 3 | 10 בספטמבר 2023 | 2:30 לפנות בוקר | [20] | |||
| תמרון כדור הארץ 4 | ||||||
| תמרון כדור הארץ 5 | ||||||
| Trans-Lagrangian 1 הזרקה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אדיטייה L1 (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של אדיטייה L1 (בהינדי)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Aditya – L1 First Indian mission to study the Sun". ISRO. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2018. נבדק ב-1 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Meet The Project Director Of Ambitious Mission Aditya-L1 | Nigar Shaji from Tamil Nadu". TimesNow (באנגלית). 2 בספטמבר 2023. נבדק ב-2 בספטמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ISRO [@isro] (1 בספטמבר 2023). "PSLV-C57/Aditya-L1 Mission: The 23-hour 40-minute countdown leading to the launch at 11:50 Hrs. IST on September 2, 2023, has commended today at 12:10 Hrs. The launch can be watched LIVE on ISRO Website isro.gov.in Facebook facebook.com/ISRO YouTube youtube.com/watch?v=_IcgGYZTXQw… DD National TV channel from 11:20 Hrs. IST" (Tweet) – via Twitter.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Aditya L1 Mission: Aditya L1 Launch LIVE Updates: Aditya L1 spacecraft successfully separated from PSLV rocket, now en route to Sun-Earth L1 point. ISRO says mission accomplished". The Economic Times (באנגלית). 2 בספטמבר 2023. ארכיון מ-3 בספטמבר 2023. נבדק ב-2 בספטמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ADITYA-L1". www.isro.gov.in. ארכיון מ-3 באוגוסט 2023. נבדק ב-29 באוגוסט 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "SAC Industry Portal". www.sac.gov.in. Space Applications Center, Government of India. נבדק ב-2023-09-03.
- ^ Teotia, Riya, ed. (2023-08-14). "ISRO shares first images of Aditya-L1 satellite ahead of India's first-ever mission to study the Sun". WION (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-09-03.
- ^ "Notes on Demands for Grants, 2016–2017" (PDF) (הודעה לעיתונות). Department of Space. אורכב מ-המקור (PDF) ב-17 בספטמבר 2016. נבדק ב-9 בספטמבר 2016.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ "Aditya gets ready to gaze at the sun". The Hindu. ארכיון מ-26 באוגוסט 2017. נבדק ב-25 באוגוסט 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Gandhi, Divya (13 בינואר 2008). "ISRO planning to launch satellite to study the sun". The Hindu. ארכיון מ-15 בספטמבר 2018. נבדק ב-26 באוגוסט 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Desikan, Shubashree (15 בנובמבר 2015). "The sun shines on India's Aditya". The Hindu. ארכיון מ-13 במרץ 2018. נבדק ב-12 באוגוסט 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Department Of Space, Annual Report 2019–2020" (PDF). 14 בפברואר 2020. ארכיון (PDF) מ-7 באוקטובר 2021. נבדק ב-25 באוקטובר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Muralidharan, Vivek (2017). "Orbit Maintenance Strategies for Sun-Earth/Moon Libration Point Missions: Parameter Selection for Target Point and Cauchy-Green Tensor Approaches". Open Access Theses. West Lafayette, Indiana, United States: M.S. Thesis, Purdue University: 183–194.
- ^ Wedemeyer-Böhm, S.; Lagg, A.; Nordlund, Å (2009-09-15). "Coupling from the photosphere to the chromosphere and the corona". Space Science Reviews. 144 (1–4): 317–350. doi:10.1007/s11214-008-9447-8. ISSN 0038-6308.
- ^ "Aditya-L1 First Indian mission to study the Sun". isro.gov.in. אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2019. נבדק ב-19 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ISRO ADITYA-L1".
- ^ "PSLV-C57 / ADITYA-L1 Mission - Press Release". www.isro.gov.in. נבדק ב-2023-09-03.
- ^ "PSLV-C57/ADITYA-L1 Mission". www.isro.gov.in. ארכיון מ-3 בספטמבר 2023. נבדק ב-2 בספטמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ISRO [@isro]. "The satellite is healthy and operating nominally. The first Earth-bound maneuvre (EBN#1) is performed successfully from ISTRAC, Bengaluru. The new orbit attained is 245km x 22459 km. The next maneuvre (EBN#2) is scheduled for September 5, 2023, around 03:00 Hrs. IST" (Tweet) – via Twitter.
- ^ 1 2 ISRO [@isro]. "Aditya-L1 Mission: The second Earth-bound maneuvre (EBN#2) is performed successfully from ISTRAC, Bengaluru. ISTRAC/ISRO's ground stations at Mauritius, Bengaluru and Port Blair tracked the satellite during this operation. The new orbit attained is 282 km x 40225 km. The next maneuvre (EBN#3) is scheduled for September 10, 2023, around 02:30 Hrs. IST" (Tweet) – via Twitter.