אגרונומיה

אגרונום בוחן שדה תירס

אגרונומיה (מיוונית: אגרו – קרקע, נומוס – חוק) היא תורת החקלאות. באמצעותה מתבצע יישום של מדע וטכנולוגיה מתחומי הביולוגיה, הכימיה, הכלכלה, האקולוגיה, מדעי הצמח, מדעי הקרקע, מדעי המים, הדברה, גנטיקה ועוד, וזאת על מנת לשפר ולנהל את גידולי המזון העיקריים בעולם.

האגרונומיה נעזרת במדעים רבים אחרים כגון הפיזיקה, המיקרוביולוגיה, הזואולוגיה, הבוטניקה ועוד.

גידולים אגרונומיים הם הבסיס של מערכות ייצור המזון והסיבים בעולם כגון: חיטה, אורז, תירס, סויה, שעועית, סלק סוכר, קנולה וכותנה.

אגרונומיה נוקטת בגישה הוליסטית לחקלאות, עם אגרונומים המתמחים במדעי היבול והקרקע, כמו גם באקולוגיה. הם בוחנים את תכונות הקרקע והאינטראקציה שלה עם הגידולים, קובעים דרישות תזונתיות ושיטות יישום, חוקרים גידול ופיתוח יבולים, מעריכים את ההשפעה של גורמים סביבתיים, מעצבים אסטרטגיות להדברת מזיקים ושואפים לגידול יבולים יעיל ורווחי תוך מתן עדיפות לשימור הסביבה.

היסטוריה

לאגרונומיה היסטוריה ארוכה ועשירה שניתן לייחס אותה לראשית החקלאות. כמה מהתיעודים המוקדמים ביותר של שיטות אגרונומיות נמצאים בתרבויות קדומות כמו מצרים, מסופוטמיה, סין והודו. תרבויות אלו פיתחו טכניקות שונות לניהול פוריות הקרקע, השקיה ומחזור יבול. במאות ה-18 וה-19, התקדמות מדעית הובילה לפיתוח האגרונומיה המודרנית. דמויות מפתח כמו יוסטוס פון ליביג, כימאי גרמני, וסר ג'ון לאוס (John Bennet Lawes), יזם אנגלי, תרמו להבנה של תזונת צמחים וכימיה של הקרקע. עבודתם הניחה את הבסיס לפיתוח דשנים ושיטות חקלאיות מודרניות. במאה ה-20, האגרונומיה המשיכה להתפתח עם התפתחותן של טכנולוגיות ופרקטיקות חדשות. המהפכה הירוקה, שהחלה בשנות ה-60 של המאה ה-20, הובילה לפיתוחם של זני יבולים בעלי תשואה גבוהה, דשנים מודרניים ושיטות חקלאיות משופרות. מהפכה זו הובילה לעלייה משמעותית בייצור המזון העולמי ועזרה להקל על הרעב והעוני במקומות רבים בעולם.

משמעות והשפעה

אגרונומיה ממלאת תפקיד קריטי בטיפול בכמה מהאתגרים הגלובליים הדוחקים ביותר, בהם ביטחון תזונתי, שינויי אקלים והידרדרות סביבתית. עם השנים אוכלוסיית העולם תגדל, מה שיחייב את המגזר החקלאי לייצר כמות גדולה של מזון עם מינימום משאבים. אגרונומיה תורמת לביטחון תזונתי על ידי פיתוח וקידום שיטות חקלאיות בנות קיימא שיכולות להגדיל את תפוקת היבול ואיכותו תוך צמצום השימוש במשאבי הטבע וההשפעה על הסביבה. אגרונומיה גם חיונית בטיפול בשינויי האקלים. אגרונומים פועלים לפיתוח שיטות חקלאות חכמות באקלים שיכולות גם להפחית את פליטת גזי חממה וגם לשפר את העמידות של מערכות חקלאיות לשינויי אקלים. יתר על כן, אגרונומיה ממלאת תפקיד חיוני בניהול ושימור משאבי הטבע. החקלאות המודרנית הובילה לאתגרים סביבתיים משמעותיים, כולל הרס קרקע, זיהום מים ואובדן מגוון ביולוגי. אגרונומים פועלים לפיתוח אסטרטגיות ופרקטיקות שיכולות להגן ולשקם את בריאות הקרקע, לשמר את משאבי המים ולשמור על המגוון הביולוגי בסביבה החקלאית.

השבחת גזע

אגרונומיה עוסקת בין היתר בהשבחת גזע (הנקרא גם "ברירה מלאכותית") של צמחים שונים על מנת להפיק את היבולים הטובים ביותר בתנאים הפשוטים ביותר. פעולה זו מעלה הן את תנובת השדה והן את הערך התזונתי של הגידול, בנוסף ליכולת ליצור זנים חדשים המכונים "בני כלאיים". השיפור מתבצע בדרך כלל על ידי הצלבה בסיסית בין זוג הורים ובחירת הצאצאים הרצויים, או באמצעות הנדסה גנטית ותרבית רקמות.

ראו גם

• חקלאות

לקריאה נוספת

• אנציקלופדיה לחקלאות, בית עלים
• E. G. Heyne, Wheat and Wheat Improvement, 1987

קישורים חיצוניים

• יואב כהן, "יש לך השפעה על התפריט של אנשים": מה עושה אגרונום – וכמה הוא מרוויח?, באתר TheMarker‏, 15 במרץ 2022
• אגרונומיה, באתר מכון דוידסון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.
• Soil Science Society of America (SSSA)
• המדריך השלם לאגרונומיה, באתר המדיני של פנסילבניה (באנגלית)
• אגרונומיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)