הורים? ילדכם אינם מובנים מאליהם • תבלין לשבת
מדוע בקשה אלמנטרית של יעקב מיוסף, לקבורה ראוייה בארץ ישראל, מחייבת שבועה? • ומה למדתי מהורה שבתו 'הורגת אותו'? • יוסף חיים בולטון מלמד לקח מהפרשה
- יוסף חיים בולטון
- י' טבת התשע"ב
- 8 תגובות
וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם:
א. מדוע בקשה כה חשובה, שמבקש אב מבנו ובפרט מבנו אהובו, היה יעקב צריך לבקש בלשון תחנון של "אם נא מצאתי חן בעיניך"?
ב. באם יסכים יוסף, האם נדרשת כאן שבועה של בן נבחר, המשמש בתפקיד נישא, על מנת להבטיח את קיום דבריו?
ישנו ביטוי בעולם, השגור על פיהם של הורים, מלווה באנחה או כעס: "הילד הזה הורג אותי".
בם בעיצומו של חול המועד, בימי המנוחה, היה מי שדאג להשמיע באוזניי את הסלוגן: היה זה כשנערה מבית שהורגל בנוקשות ומילוי פקודות באופן רובוטי, נטשה את ביתה לאחר ליל החג הראשון ושבה אליו רק סמוך לשבת הקרובה.
האב, שככל הנראה הרגיל את ילדיו לחינוך שבו הילד חייב לציית מתוך מורא ופחד, היה מלווה את דרישותיו מילדיו, בצעקות רמות ואיומים בעונשים. "הילדה הורגת אותי!", הוא אמר.
הבנתי שהוא הולך לקראת מותו בקיצור ימים ושנים ומצאתי את עצמי מסביר לו שלרוב, אדם לפני מותו, מגלה בעצמו את מידת הרחמים, והוא מבין שיש דרכים נוספות על מנת לקבל דברים מהילדים.
"איפה קבלת עול של הילדים", העלה בפניי מאן דהו את השאלה בדיון שעסק בנושאי חינוך. "למה אי אפשר לחנך ילד שיעשה את מה שאנו ההורים מבקשים ממנו, ללא שום סיבה או עידוד, אלא רק מפני שאנחנו כהורים מבקשים ממנו כך?"
התשובה היא: ראשית, בדברים שכאלה, ניתן לומר שיותר חשובה הדרך מאשר התוצאה. מוטב שהילד יגיע לקבלת עול עם כמה שיותר חוויות טובות ומעצבות, מתוך ידיעה שאין דבר טוב מזה. זו טעות לחשוב שאין לילד אלטרנטיבה. וכן זה אפשרי.
בעבר להורים לא היו את הכלים שיש בידינו היום, ולכן רבים חונכו בכוח הזרוע והפחד ותו לא.
בנוסף לכך, בדורות ההם העולם לא היה כה פתוח, מזמין ומפתה עבור הילדים. כיום, זה לעומת זה ברא אלקים, ונתן לנו כלים יותר טובים, יותר נוחים ויותר קלים על מנת שנוכל להביא את ילדנו לקבל עול בצורה הנעימה והבטוחה ביותר. ככל שהעולם בחוץ יותר 'נוח' לילד, עלינו לגרום לו לקבל עולם מול העולם הזה, בדרך האהובה ביותר.הדברים שלימד יעקב
זאת נוכל ללמוד מפרשת השבוע:
יעקב אבינו הבין היטב את המעמד של יוסף, וכמובן ידע שבנו אהובו יעשה את כל מה שיבקש ממנו. הוא גם ידע שיוסף אוהב אותו אהבת נפש. בשל כך, היה יכול יעקב לבקש זאת מיוסף בצורה הכי פשוטה ומובנת. אבל יעקב בחר במהלך נפלא.
המלכודת הגדולה שרוב ההורים נופלים בה, זאת מלכודת ה"מובן מאליו".
מובן מאליו שיש לי ילד טוב, מובן מאליו שהוא לומד טוב. התנהגותו הטובה והחובה לשמוע בקולי, גם זה מובן מאליו.
אינני אומר חלילה שאכן דברים אלו לא אמורים להיות מובנים מאליהם. אך גם אם זו אמורה להיות התנהגות הילדים, עדיין אין זה אומר שכך גם צריכה להיות הסתכלות ההורים המחנכים.
כאשר אנו מסתכלים כך על ילדינו או על התנהגותם, באיזשהו שלב, הצורך שלהם בהערכה גדל, והוא, הרי צבר מחסור בשנים אחרונות. ברגע בו הם מגיעים למפגש עם הרחוב, בו הם מקבלים את ההערכה אותה כה חיפשו, ופעמים אפילו לא יודעו על קיומה, הרי שהנזק הינו עצום.
יעקב, לא רק שלא לקח את יוסף ואת הקשר אתו כמובן מאליו, אלא הגדיל את יוסף בכך שהוא מבקש ממנו את הדבר הכי בסיסי בכבוד ההורים: קבורה ראויה.
אבל יעקב מצא דרך מקורית ומיוחדת לבקש זאת מיוסף. במילים אחרות, הוא אומר לבנו, "תעשה לי את הטובה הזאת, לא בגלל שאני אבא שלך, ולא בגלל שאת חייב לכבד אותי, אלא בזכות הקשר והכבוד בינינו".
השבועה הייתה לא בשל חוסר אמון, אלא כדי כדי שגם אם ברור שבנו חייב לקיים זאת, הרי שהוא מעריך ולא רואה זאת כמובן מאליו. שאלות שעליך לשאול
אחד הדברים שאנו יכולים לקחת מכל זה, הוא שאם אנו רוצים משהו מילדינו אז כדאי שנזכור ששום דבר אינו מובן מאליו, שכדאי שנדאג להגביה אותם קודם ורק אז לבקש.
אם נדע לקחת אחריות על מצוות "ושננתם לבניך", על מצוות החינוך, הרי שמניסיון של רבים, ניתן לראות ניסים גלויים וסיעתא דשמיא מרובה.
שאלות שמאמן היה שואל אותך באימון:
א. מה הדברים שיכולים לגרום לילדיך להרגיש חשובים ומיוחדים?
ב. מה זה אומר מבחינתך לקחת אחריות על החינוך, ברמה של שבועה?
יוסף חיים בולטון, מאמן קאוצ'ינג [email protected]
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות