סטמפורד ברידג'

סטמפורד ברידג'
כתובת	Fulham Road, London, SW6 1HS
מיקום	לונדון, אנגליה
קואורדינטות	51°28′54″N 0°11′28″W / 51.481666666667°N 0.19111111111111°W
תקופת הפעילות	1877–הווה (כ־147 שנים)
בעלים	Chelsea Pitch Owners
מפעיל	צ'לסי
משטח	דשא
אדריכל	ארצ'יבלד לייטץ' (1877)
קבוצות	צ'לסי
מושבים	41,663
ממדי משטח	100 × 68 מטר
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת לונדון רגילה) קנט סארי בר. בקי. הרטפורדשייר אסקס סטמפורד ברידג'

סטמפורד ברידג' (באנגלית: Stamford Bridge) הוא אצטדיון כדורגל ברובע האמרסמית' ופולהאם שבלונדון, ומשמש כמגרשה הביתי של צ'לסי. האצטדיון מכיל 41,663 מקומות והוא אצטדיון הכדורגל החמישי בגודלו בלונדון (אחרי אצטדיון ומבלי, האצטדיון האולימפי, אצטדיון האמירויות ואצטדיון טוטנהאם הוטספר).

האצטדיון נפתח בשנת 1877, והיה בשימוש בעיקר לאתלטיקה עד 1904 כאשר נרכש על ידי בעלים חדשים שרצו למשוך אליו קבוצת כדורגל מקצועי, וצ'לסי החלה לעשות בו שימוש ב-1905 עם הקמתה. בתחילת דרכו היה מסוגל האצטדיון להכיל כ-100,000 צופים, דבר שהפך אותו לאצטדיון השני בגודלו באנגליה, עד אשר נבנה אצטדיון ומבלי. עם השנים, ולאחר שעוצב מחדש, קטנה תכולתו של האצטדיון עד שהגיע לתכולתו כיום.

בעתיד צפוי האצטדיון להיהרס ועל חורבותיו יבנה אצטדיון חדש בן כ-60,000 מקומות ישיבה.

מקור השם

ממפות מהמאה ה-18 ניתן לראות את מסלולו של "ערוץ סטנפורד", יובל של נהר התמזה, הזורם לאורך נתיב שכיום הוא מסילת הברזל העוברת צמוד לגב היציע המזרחי של האצטדיון. מעל יובל זה היו שני גשרים: גשר סנפורד בדרך פולהאם (לעיתים מכונה גשר צ'לסי הקטן) וסטנברידג' בדרך קינג, כיום ידוע כגשר סטנלי.

ערוץ סטנפורד, גשר סנפורד וסטנברידג' תרמו בדרך כלשהי לשם האצטדיון, ואף על פי שלשם יש גם קשר לקרב הידוע כקרב גשר סטמפורד ביורקשייר, שבו ניצח המלך הרולד גודווינסון את הויקינגים ב-1066 זמן קצר לפני שהובס על ידי הנורמנים בקרב הייסטינגס.

היסטוריה

צ'לסי היא הקבוצה היחידה ששיחקה באצטדיון אחד, הסטמפורד ברידג'. הסטמפורד ברידג' נפתח ב-1877 כבית לקבוצת האתלטיקה של לונדון, והיה רק בשביל המטרה הזאת. ב-1904 האחים גאס וג'וסף מירס קנו את האצטדיון במטרה שהאצטדיון יארח משחקי כדורגל. האצטדיון הוצע לפולהאם אבל הם סירבו. האחים מירס חשבו למכור את האצטדיון לחברת רכבות. האדריכל ארצ'יבלד לייטץ' שעיצב את האצטדיונים האייברוקס, הסלטיק פארק והאמפדן פארק הושכר במטרה לבנות את האצטדיון.

אצטדיון הסטמפורד ברידג' עוצב כמו קערה, והיה בעל תכולה של 100 אלף צופים. בשנות ה-30 נבנתה מדרגה בצד הדרומי של האצטדיון וגג שכיסה חמישית מהיציע. בסופו של דבר זה נודע בשם "Shed End", הבית של אוהדי צ'לסי הכי נאמנים וקולניים, בעיקר בשנות ה-60, ה-70 וה-80.

במהלך שנות ה-60 וה-70, צ'לסי תכננה לבנות אצטדיון בעל 50 אלף מקומות ישיבה. העבודה החלה ביציע המזרחי בתחילת שנות ה-70, אך העלויות הגבוהות שכמעט גרמו לצ'לסי לפשוט את הרגל הובילו להפסקת העבודות ולמכירת הבעלות על השטח. אחרי מאבק משפטי ארוך, רק באמצע שנות ה-90 העתיד של האצטדיון היה מובטח והעבודות התחדשו. החלקים הצפוניים, המערביים והדרומיים הפכו למקומות ישיבה והובאו יותר קרוב למגרש.

הבעלות על הסטמפורד ברידג' ועל זכויות השם צ'לסי שייכות לארגון ה-"Chelsea Pitch Owners" שבו האוהדים מחזיקים במניות. ה-CPO נוצר כדי שהאצטדיון לא ימכר בשנית. משמעות הדבר היא שלא ניתן להעביר את הקבוצה למקום אחר ולהמשיך להשתמש בשם Chelsea FC.