מטוס מטען
מטוס מטען או מטוס תובלה הוא כלי טיס שעוצב ותוכנן במיוחד לצורך הובלת מטענים, להבדיל מהובלת נוסעים. התאמת המטוס לתפקידו מצריכה מספר מאפיינים העוזרים בזיהוי מטוס מטען: גופו של המטוס נראה "עבה" יותר ממטוסי נוסעים, כנפיים עליונות מאפשרות לקרקעית המטוס להיות קרובה יותר לקרקע, מספר גדול של גלגלים המאפשרים גם נחיתה במסלולים מאולתרים, זנב גבוה המאפשר פתיחת דלת מטען אחורית. חלק ממאפיינים אלה אינו קיים במטוסי מטען אשר נבנו במקור להטסת נוסעים ועברו הסבה לשימוש כמטוסי מטען.
כבר בשנת 1911 החל השימוש במטוסי מטען, בתחילה היו אלה מטוסי דואר אוויר. מטוסים אלה לא תוכננו כמטוסי מטען. בתחילת שנות ה־20 החלו לראשונה יצרני מטוסים לבנות מטוסי מטען ייעודיים.
רבים רואים במטוס אראדו Ar 232 (אנ'), אשר נבנה לשימוש חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם השנייה, את מטוס המטען "האמיתי" הראשון, זאת כיוון שמטוס זה נושא רבים מן המאפיינים המודרניים של מטוס מטען. רוב מטוסי המטען במלחמת העולם השנייה, בחיל האוויר הגרמני ובחילות אוויר אחרים, היו מטוסי נוסעים שהוסבו לתצורת מטען. בחילות האוויר של בנות הברית בלט בתפקיד זה מטוס ה־DC-3 דקוטה.
עם תום מלחמת העולם השנייה החלו יצרני מטוסים שונים לייצר מטוסי מטען, חלקם בעלי מאפיינים "ניסיוניים". פיתוח מנוע הטורבו־פרופ איפשר תכנון מטוסי מטען כבדים ויעילים יותר, הבולט ביניהם הוא מטוס ה־C-130 הרקולס המשמש עד היום כאמת מידה למטוסי מטען.
בישראל פועלות שתי חברות המתפעלות מטוסי מטען, ק.א.ל. ואל על.
מטוסי מטען מוסבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטוסי מטען מוסבים הם מטוסים שנבנו כדי לשמש מטוסי נוסעים ועברו הסבה למטוסי מטען. בתהליך ההסבה הוסרו מן המטוסים כל מאפייני הנוחיות והאביזרים הדרושים למטוס נוסעים ונבנתה בהם דלת מטען, או דלתות מטען, רחבה וגדולה לצורך טעינה ופריקה.
רוב הסבות מטוסי נוסעים למטען מתבצעות על מטוסים מיושנים יחסית שאינם מתאימים עוד להטסת נוסעים, אם בשל שיקולי בטיחות ועלות ואם בגלל היותם רועשים. עם זאת, קיימת אף דרישה בשוק למטוסי מטען מוסבים חדשים. למשל, ניתן להזמין מן היצרן מטוס מדגם בואינג 747 בתצורת מטען, שבו דלת גדולה הנפתחת מעלה באף המטוס וחלל המטען מותאם לגודל התקני של מכולה, כך שניתן להעמיס עליו שתי מכולות לגובה ושתיים לרוחב.
התעשייה האווירית לישראל היא בין החברות הבולטות בעולם בתחום הסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען. התעשייה האווירית מתמחה בהסבת מטוסים מן הדגמים בואינג 747, בואינג 737 ובואינג 767. לאחר ההסבה נוספות לשם דגם המטוס האותיות "BDSF", שמשמעותן "(מטוס) מטען מיוחד (תוצרת) בדק" (Bedek Special Freighter).
מטוסי מטען מופעלים על ידי חברות תעופה אזרחיות העוסקות אף בהטסת נוסעים וכן על ידי חברות תובלה אווירית העוסקות בהטסת מטענים בלבד. מטוסי מטען מופעלים אף בחילות האוויר של צבאות רבים בעולם.
מטוסי מטען
[עריכת קוד מקור | עריכה]| המדינה | סוג המטוס | משקל המטען בטונות | משקל המראה מרבי (Max takeoff weight) בקילוגרם | אורך תא המטען (Cargo hold length) במטרים | רוחב תא המטען (Cargo hold width) במטרים | גובה תא המטען (Cargo hold height) במטרים | טווח טיסה ללא מטען
בק"מ |
טווח טיסה עם מטען מרבי
בק"מ |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אוקראינה | אנטונוב An-225 | 247 | 640,000 | 43.35 | 6.4 | 4.4 | 15,400 | |
| אוקראינה | Antonov An-124 | 150 | 402,000 | 36 | 6.4 | 4.4 | 14,000 | 3,700 |
| ארצות הברית | C-5 גלקסי | 129.274 | 381,018 | 37 | 5.8 | 4.1 | 13,000 | 4,260 |
| אוקראינה | Antonov An-22[1] | 80 | 250,000 | 32.7 | 4.44 | 4.44 | 5,000 | |
| ארצות הברית | בואינג C-17 גלובמאסטר III[2] | 77.5 | 265,352 | 26.83 | 5.49 | 3.76 | 11,540 | |
| סין | שיאן Y-20 | 66 | 220,000 | 20 | 4 | 4 | 7,800 | |
| אוזבקיסטן | איליושין Il-76 | 60 | 190,000 | 24.54 | 3.45 | 3.4 | 9,300 | |
| מדינות אירופה
(נאט"ו) |
איירבוס A330 MRTT[3] | 45 | 233,000 | 45 | 5.28 | 2.54 | 14,816 | |
| מדינות אירופה
(נאט"ו) |
איירבוס A400M | 37 | 141,000 | 17.71 | 4 | 3.85-4 | 8,900 | 3,300 |
| יפן | Kawasaki C-2 | 36 | 141,000 | 16 | 4 | 4 | 9,800 | 4,500 |
| ברזיל | אמבראר C-390 מילניום | 26 | 86,999 | 18.5 | 3.00 | 3.04 | 6,240 | 2,000 |
| סין | Shaanxi Y-9[4] | 23 | 65,000 | 16.2 | 3.2 | 2.35 | 5,800 | |
| מדינות ברית המועצות לשעבר | Mil Mi-26[5] | 20 | 56,000 | 12 | 3.3 | 2.9 | 800 | |
| ארצות הברית | לוקהיד מרטין C-130J סופר הרקולס[2] | 19.8 | 70,370 | 12.5 | 3.05 | 2.75 | 3,334 | |
| אוקראינה | אנטונוב An-178 | 16 (18 max) | 51,000 | 13.21 | 2.73 | 2.73 | 5,500 | |
| ארצות הברית | סיקורסקי CH-53K קינג סטליון | 15.876 | 39,916 | 9.14 | 2.46 | 2 | 1,851 | |
| איטליה | Alenia C-27J Spartan[6] | 11.6 max | 32,500 | 11.43 | 3.33 | 2.59 | 5,926 | 1,759 |
| ארצות הברית | בואינג CH-47 צ'ינוק[7] | 10.886 | 22,680 | 9.14 | 2.53 | 1.98 | 1,173 | |
| ספרד | CASA C-295 | 7 (9.25 max) | 23,200 | 12.69 | 2.7 | 1.9 | 5,000 | 1,555 |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Antonov An-22". Aerocorner. נבדק ב-3 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Comparison of military transport aircraft". theaviationzone.com. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Airbus A330 MRTT". Aerocorner. נבדק ב-3 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Shaanxi Y-9". Military Today.
- ^ "Mi-26 HALO". Federations of American Scientists - Military Analysis Network. נבדק ב-3 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "C-27J Capabilities and Cost Analysis Report" (PDF). wildfiretoday. Convergent Performance, LLC. נבדק ב-3 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "CH-47 Chinook". helis.com. נבדק ב-3 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה)
| תעופה צבאית • תעופה • תעופה אזרחית | ||
|---|---|---|
| סוגי כלי טיס | מטוס קרב • מטוס תובלה צבאי • מטוס תקיפה • מטוס קרב רב-משימתי • מפציץ • מטוס ריגול • מטוס תובלה • מסוק קרב • מסוק סער • מטוס שליטה ובקרה • כטב"ם |  _3rd_Class_Jeffrey_Baker,_from_Davenport,_Iowa,_directs_the_landing_of_an_AH-1Z_Super_Cobra_attack_helicopter.jpg)  |
| כלי נשק | פצצה (שימוש כללי ומונחית) • טיל אוויר-אוויר • טיל אוויר-קרקע • טיל שיוט • חימוש משוטט (כטב"ם מתאבד) • רקטה • תותח אוטומטי/מקלע כבד (כגון M2 בראונינג ו-M61A1 וולקן) | |
| מושגים עיקריים | לוחמה אווירית • קרב אוויר • הפצצה אסטרטגית • הפצצה טקטית • תובלה אווירית • מודיעין אוויר | |
| מערכות עיקריות | לוחמה אווירית במלחמת העולם הראשונה • לוחמה אווירית במלחמת העולם השנייה • לוחמה אווירית במלחמת קוריאה • לוחמה אווירית במלחמת וייטנאם • לוחמה אווירית במלחמת המפרץ | |
| מושגים משניים | טייסת • אלוף הפלות • גיחה • נ"מ • יעף • חמקנות • לוחמה אלקטרונית | |
