יוליוס דיטמן
 | |
| לידה |
23 בינואר 1894 קניגסברג, פרוסיה  |
|---|---|
| התאבד |
25 ביולי 1945 (בגיל 51) הולנד, ממלכת ארצות השפלה |
| מדינה |
גרמניה |
  | |
יוליוס דיטמן (בהולנדית: Julius Dettmann; 23 בינואר 1894 – 25 ביולי 1945) היה קצין באס אס בגרמניה הנאצית, אשר התפרסם בתור הקצין שהוציא את ההוראה למעצרה של אנה פרנק ומשפחתה, וככל הנראה האדם היחיד שידע מי הסגיר אותם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיטמן נולד בקניגסברג. מספר החבר שלו במפלגה הנאצית היה 722,240. הוא הצטרף גם לאס אס (מס' חבר 414,783), ושרת בתחילת מלחמת העולם השנייה בפולין ובברית המועצות.
ב-9 בנובמבר 1942 הוצב באמסטרדם, הולנד שהייתה תחת כיבוש גרמני מאז 1940. במקביל הוא הועלה לדרגת אובר-שטורמפיהרר (מקביל לסגן).
ב-4 באוגוסט 1944 קיבל דיטמן שיחת טלפון, בה סופר לו על יהודים המסתתרים בסניף של חברת אופקטה ברחוב פרינסנחראכט 263. דיטמן ציווה על נגד האס דה קרל זילברבאואר לצאת ולעצור אותם. מאוחר יותר נזכר זילברבאואר כי דיטמן ציין בפניו שהשיחה הגיעה מ"מקור מהימן".
זילברבאואר הגיע למקום עם שלושה מתנדבים הולנדים בבגדים אזרחיים אך חמושים. הוא גילה במקום שמונה יהודים, את אנה פרנק אביה אוטו פרנק אמה אדית אחותה מרגוט וכן את הרמן ואוגוסטה ואן-פלס עם בנם פטר. המסתתר השמיני היה פרידריך פפר. משפחת פרנק ושאר דיירי המחבוא נלקחו למטה הגסטאפו ומשם הועברו, לאחר חקירה, לבית מעצר בו שהו יומיים, ולאחר מכן הועברו למחנה המעבר המשטרתי ליהודים וֶסְטֶרְבּוֹרְק. מאוחר יותר נעצרו גם ויקטור קוגלר ויוהנס קליימן שהסתירו אותם. כל המסתתרים, למעט אוטו פרנק, מצאו את מותם במחנות השמדה.
דיטמן התפרסם גם כאחראי על הוצאתם להורג של 15 אנשי מחתרת הולנדיים, ביניהם יוהנס פוסט (גר'), דמות מופת של המחתרת ההולנדית. עם כניעת גרמניה הנאצית, נעצר דיטמן בהולנד כשבוי מלחמה. הוא נכלא בבית כלא באמסטרדם והתאבד ב-25 ביולי 1945 זמן קצר לפני שהופיע בפני בית משפט. ככל הנראה הוא היה האדם היחיד שידע מי הסגיר את אנה פרנק ומשפחתה, אולם הוא מעולם לא נחקר על כך, ולקח עמו את הסוד אל הקבר. ב-1963 אותר זילברבאואר בידי צייד הנאצים שמעון ויזנטל, אולם הוא טען שלא ידוע לו מי שוחח עם דיטמן. החשודים העיקריים בהלשנה הם וילם ואן מארן, לני הרצוג[1], נלי ווסקאול[2] וטוני אהלרס[3]. אוטו פרנק עצמו טען שידוע לו כי הקול שדיבר עם דיטמן בטלפון היה קול של אשה צעירה[1]. יש אף הטוענים שמשפחת פרנק נתפסה באקראי במהלך פשיטה למציאת תלושי מזון או בעבירות מנהליות אחרות הקשורות לאישורי עבודה.[4]
