יהושע לדרברג

יהושע לדרברג
Joshua Lederberg
לידה	23 במאי 1925; מונטקלייר, ארצות הברית
פטירה	2 בפברואר 2008 (בגיל 82); ניו יורק, ארצות הברית
ענף מדעי	מיקרוביולוגיה, גנטיקה
מקום לימודים	אוניברסיטת ייל (1948); תיכון סטאיווסנט; אוניברסיטת קולומביה; אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון ;
מוסדות	אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון; אוניברסיטת סטנפורד; אוניברסיטת רוקפלר ;
תלמידי דוקטורט	נורטון זינדר, מ. לורנס מורס, Ronald Harris-Warrick
פרסים והוקרה	פרס מקסוול פינלנד (1997); פרס ACM - AAAI Allen Newell (1995); עמית ACM (1994); המדליה הלאומית למדעים (1989); פרס ויליאם פרוקטר להישג מדעי (1982); חבר זר של החברה המלכותית (26 באפריל 1979); מדליית וילבור קרוס (1969); מדליית החירות הנשיאותית; פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1958) ;
בן או בת זוג	אסתר לדרברג

יהושע לדרברג (באנגלית: Joshua Lederberg ‏;23 במאי 1925 – 2 בפברואר 2008), היה ביולוג מולקולרי אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1958 על מחקרו על המבנה הגנטי והתפקוד במיקרואורגניזמים. לדרברג זכה במחצית הפרס ואילו במחציתו השנייה התחלקו אדוארד לורי טטום וג'ורג' וולס בידל.

בנוסף לתרומותיו בשטח הביולוגיה, לדרברג ערך מחקרים מקיפים בתחום הבינה המלאכותית, כולל עבודה בנאס"א בתוכניות ניסיוניות לייסוד חיים על כוכב מאדים.

ילדותו ונעוריו

לדרברג נולד בעיירה מונטקלייר ניו ג'רזי לרב צבי לדרברג ואשתו אסתר,^[1] זמן קצר לאחר שהיגרו לארצות הברית מארץ ישראל המנדטורית. בגיל 15 סיים לימודי תיכון בעיר ניו יורק. לאחר סיום לימודיו הורשה לבצע ניסויים במעבדת המכון האמריקאי למדע. בשנת 1941, בגיל 16, הוא החל לימודיו באוניברסיטת קולומביה וסיים תואר ראשון בזואולוגיה בשנת 1944. בתקופת לימודיו עבד במעבדת בית חולים של הצי האמריקאי בביצוע בדיקות דם וצואה לגילוי טפיל המלריה.

גנטיקה בקטריאלית

לדרברג החל לימודי רפואה באוניברסיטת קולומביה, אולם המשיך במקביל לעבוד במעבדה. השראתו הייתה גילוי חשיבות ה-DNA על ידי אוסוולד אייברי. לדרברג העלה השערה כי, בניגוד לדעה הרווחת, חיידקים אינם מעבירים עותקים זהים של המידע הגנטי, דבר שהיה הופך את כל החיידקים באותו הקו לשיבוטים, זה של זה. לאחר שלא הצליח להתקדם במחקר זה באוניברסיטת קולומביה, הוא כתב לטטום והציע כי ישתפו פעולה במחקר. בין השנים 1946–1947 הפסיק לדרברג את לימודי הרפואה ועבר לאוניברסיטת ייל, כדי לחקור יחד עם טטום. לדרברג וטטום הראו כי החיידק Escherichia coli נכנס לשלב מיני במהלך חייו שבו הוא יכול לחלוק מידע גנטי בדרך של זיווג חיידקי. לאור תגלית זו ומיפוי חלק מן הכרומוזום של החיידק Escherichia coli, הוענק ללדרברג תואר דוקטור באוניברסיטת ייל בשנת 1947, הוא היה בן 22 באותה עת. בשנת 1946 בעת שהייתו באוניברסיטת ייל, הכיר את אסתר צימר והיא הייתה לאשתו ולשותפתו במחקריו. לזוג לא נולדו ילדים והם התגרשו מאוחר יותר.

במקום לשוב ללימודי הרפואה, לדרברג קיבל משרת הוראה בגנטיקה באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון. בשנת 1952 הראו לדרברג ותלמידו נורטון זינדר כי בקטריופאג'ים יכולים להעביר מידע גנטי בין חיידקי סלמונלה. הליך זה, הנקרא טרנסדוקציה גנטית, הסביר כיצד חיידקים מסוגים שונים יכולים לפתח עמידות לאותה תרופה אנטיביוטית באופן מהיר מאוד. בשנת 1957 ייסד לדרברג את המחלקה לגנטיקה רפואית באוניברסיטת ויסקונסין.

מחקר לאחר קבלת פרס נובל

בשנת 1958, בגיל 33 בלבד, קיבל לדרברג פרס נובל על הישגיו ועבר לאוניברסיטת סטנפורד, שם ייסד מחלקה לגנטיקה. הוא שיתף פעולה עם פרנק מקפרלן ברנט במחקר על נוגדנים וירליים. לאחר שיגור הלוויין ספוטניק בשנת 1957, לדרברג גילה דאגה בהשפעות הביולוגיות של חקר החלל. הוא כתב בעניין זה לאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים ופרס את דאגותיו באשר לסכנת כניסה של מיקרובים חוצניים לכדור הארץ על גבי חלליות. דבר שעלול לגרום לאסון עולמי. הוא טען גם שזיהום מיקרובי של לוויינים מעשי-אדם, עלול לפגוע במאמצים למצוא חיים מחוץ לכדור הארץ. הוא הציע כי אסטרונאוטים השבים מן החלל לכדור הארץ יושמו בבידוד וייעשה טיהור מוחלט של הציוד הנשלח לחלל. לדרברג חבר לקארל סאגאן, כדי לתרום להרחבת תחום הביולוגיה בנאס"א. בשנות השישים הוא שיתף פעולה עם אדוארד פייגנבאום במחלקת מדעי המחשב בסטנפורד כדי לפתח את מערכת המומחה DENDRAL.

בשנת 1978 הוא התמנה לנשיא אוניברסיטת רוקפלר ושירת בתפקיד עד לפרישתו בשנת 1990. אז הפך לפרופסור בדימוס באוניברסיטה בתחום גנטיקה מולקולרית ואינפומטיקה.

החל משנת 1950 ובמשך כל חייו המקצועיים לדרברג שימש כיועץ לממשלת ארצות הברית. תחילה היה חבר בוועדות ייעוץ מדעיות שונות לנשיא ארצות הברית. בשנת 1979 הוא הפך חבר בוועדת מומחים בנושאי מדע וביטחון המייעצת למשרד ההגנה והיה אף יושב ראש הוועדה לסרטן במינויו של הנשיא ג'ימי קרטר. בשנת 1989 הוענקה לו המדליה הלאומית למדעים. בשנת 1994 הוא עמד בראש כוח משימה של משרד ההגנה על נזקי הבריאות של מלחמת המפרץ ואשר חקרה את סינדרום מלחמת המפרץ. לדרברג היה אף יועץ של ארגון הבריאות העולמי (WHO)

בחודש יוני 2005, בגיל שמונים, כתב לדרברג לאתר פרס נובל כי שינה לאחרונה את מוקד מחקרו ועתה הוא מתמקד בשאלה: "מהו קצב הגידול המהיר ביותר לתא חיידק ומדוע?"

ב-2006 העניק לו הנשיא ג'ורג' בוש את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה בארצות הברית.

ב-2 בפברואר 2008, בגיל 82, נפטר לדרברג מדלקת ריאות בביתו שבניו יורק, ארצות הברית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהושע לדרברג בוויקישיתוף

יהושע לדרברג, באתר פרס נובל (באנגלית)
יהושע לדרברג, באתר dblp
יהושע לדרברג, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
חומר ביוגרפי וביבליוגרפי בספרייה הלאומית האמריקאית לרפואה
יהושע לדרברג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יהושע לדרברג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ הרב יוסף גבריאלי, זיכרון להולכים: הרב צבי לדרברג ז"ל, הצופה, 13 באוקטובר 1969, עמ' 5

[1] הרב יוסף גבריאלי, זיכרון להולכים: הרב צבי לדרברג ז"ל, הצופה, 13 באוקטובר 1969, עמ' 5

[1]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)