צ'יין הום
צ'יין-הום (באנגלית: chain home) הוא שמה של שרשרת עמדות מכ"ם אשר נבנו לאורך חופה המזרחי של בריטניה בידי כוחות הביטחון הבריטיים לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. עמדות המכ״ם נבנו בעקבות החשש הבריטי מתקיפה אווירית גרמנית בכלל ותקיפה על לונדון הקרובה יחסית לחוף בפרט. בסך הכל נבנו במסגרת מיזם הצ׳יין-הום 60 תחנות.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שנים לפני מלחמת העולם השנייה פשטה שמועה ברחבי בריטניה אודות פיתוחן של ״קרני מוות״ רדיולוגיות בידי הנאצים. מערכת הביטחון הבריטית ביקשה כתגובה חוות דעת בנושא מרוברט ווטסון ואט אשר היה ידוע באותה עת במחקריו בעניין גלי הרדיו.
ווטסון ועוזריו שללו את רעיון ״קרני המוות״ ובמקביל הציעו למערכת הביטחון הבריטית את רעיון המכ״ם לגילוי מטוסים, אשר היה אז עוד בחיתוליו. הבריטים בהיעדר עומק הגנתי אסטרטגי על ערי רצועת חופם המזרחי, חששו מתקיפה אווירית שם, ועל כן הסכימו לבחון את הצעתו של ווטסון אשר התבקש לערוך ניסוי אשר יוכיח את יעילות ואמינות הצעתו. בשל הצורך בחשאיות מוחלטת נערך ניסוי ההדגמה של ווטסון באמצעות שימוש בגלי הרדיו של אחת מתחנות השידור של ערוץ הרדיו הבריטי -BBC, ללא ידיעת מפעילי התחנה. השימוש בתחנת שידור קיימת מנע את הצורך בבנית תחנת שידור עצמאית אשר היה מעורר שאלות מיותרות. במהלך הניסוי אשר בוצע בנוכחות נציג הצבא הבריטי הראה ווטסון כיצד מזוהה מטוס קרב אשר חג במרחק מספר מיילים מתחנת השידור, וזאת באמצעות קליטת החזרי גלי הרדיו אשר שודרו מתחנת ה-BBC.
בעקבות הצלחת הניסוי פתחו הבריטים במאמצי פיתוח נרחבים בנושא, אשר בסופם נבנו עשרות תחנות מכ״ם לאורך חופה המזרחי של בריטניה.
ייחודן של התחנות במערכת זו הייתה בעיקר בזכות יעילות ומהירות ניתוב המידע שבה אל הגורמים הרלוונטיים, (מטוסים וכוחות נ.מ.) שכן למדינות נוספות ובכללן גרמניה היו גם כן מערכות מכ״ם אך בעלות יעילות נמוכה יותר בשל הסירבול ואיטיות שליחת המידע מתוכן.
במהלך מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנותיה הראשונות של המלחמה הכריעו מטוסי חיל האוויר הבריטי את המטוסים הגרמניים בקרבות אוויר רבים, וזאת רבות בזכות תחנות המכ״ם הבריטיות אשר סיפקו מידע חיוני באשר למיקום המטוסים הגרמניים.
תוך כדי לחימה הבינו הכוחות הגרמניים את עוצמת הבעיה בה נתקלו ובעקבות כך נשלחו מטוסים אשר הפציצו חלק מתחנות המכ״ם של הצ׳יין-הום. כדי להערים ולשטות בגרמנים הוסיפו הבריטים לשדר גלי רדיו סתמיים מאתרים סמוכים לתחנות המכ״ם שהופצצו, וכך גרמו למבוכה במערכות המודיעין והצבא הנאציים.
-
תצלום של מסך עמדת הצ'יין הום בגרסתו המוקדמת. הגל מסמל את קליטות גלי הרדיו, כאשר השנתות מסמלות את המרחק מהמשדר. -
עמדת מפעיל המכ"ם בגרסה מתקדמת יותר, המאפשרת לשלוט בכיווניות המכ"ם -
תחנת עיבוד נתונים בבסיס חיל האוויר בודסיי, בו פותחה מערכת הום-צ'יין, בעת פעילות של דיווח ורישום קריאות מכ"ם. על הפעילות מפקחת קצינת תעופה (עם הטלפון), ברקע התמונה מפעילת המכ"ם (ראשה מופיע סמוך למרכז התמונה) שמקריאה את הנתונים דרך אינטרקום לרשמת הנתונים (עם אוזניות)
לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הסרת האיום מגרמניה הנאצית על בריטניה, לא היה צורך נראה לעין לשכלל את תחנות המכ"ם, שהפעילות ברובן הופסקה.
החדשות אודות הניסוי בפצצת אטום שערכה ברית המועצות באוגוסט 1949 ותחילת המלחמה הקרה עוררו את בריטניה לבנות יכולת לאתר מפציצים סובייטים. חלק מהפתרון היה השמשה מחדש של תחנות ה-CH הקיימות, לצד פיתוח חידושים טכנולוגיים. מערכת הראדאר שהחליפה את תחנות הצ'יין הום היא מערכת הROTOR (אנ').
