וילם השני, נסיך אורנז'
שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ בן-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |||||||
| וילם השני, נסיך אורנז' | |||||||
| לידה |
27 במאי 1626 האג, הרפובליקה ההולנדית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 1650 (בגיל 24) האג, הרפובליקה ההולנדית | ||||||
| שם מלא | וילם השני, נסיך אורנז' | ||||||
| מדינה |
הרפובליקה ההולנדית | ||||||
| מקום קבורה |
הכנסייה החדשה (דלפט)  | ||||||
| בן או בת זוג |
מרי הנרייטה, הנסיכה המלכותית (12 במאי 1641–6 בנובמבר 1650) | ||||||
| שושלת בית אורנז'-נסאו | |||||||
| |||||||
|
| |||||||
|
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
מסדר הבירית | |||||||
  | |||||||
וילם השני, נסיך אורנז' (בהולנדית: Willem II van Oranje-Nassau; 27 במאי 1626 – 6 בנובמבר 1650) היה הסטאדהאודר של הרפובליקה ההולנדית, ונסיך אורנז' בין השנים 1647 - 1650, ואביו של ויליאם השלישי, מלך אנגליה.
ביוגרפיה
ילדותו
וילם נולד בהאג ב-27 במאי 1626, כבנם של פרדריק הנדריק, נסיך אורנז', ראש הענף הפריזי של בית אורנז'-נאסאו ושל אשתו אמליה מזולמס-בראונפלס, בתם של יוהאן אלברכט הראשון, רוזן זולמס-בראונפלס ואגנס מזיין-ויטגנשטיין.
ב-2 במאי 1641 התחתן וילם עם מרי הנרייטה, הנסיכה המלכותית, בתו הבכורה של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה, בקפלה המלכותית של ארמון וייטהול בלונדון.
שלטונו
בשנת 1647 מת אביו פרדריק הנדריק, נסיך אורנז', ווילם ירש את התואר "נסיך אורנז'", ואת תפקיד הסטאדהאודר של חמש משבעת המחוזות: הולנד, זיילנד, אוטרכט, חלרה ואוברייסל.
באותה תקופה הייתה הולנד מעורבת במלחמת שמונים השנים נגד ספרד, ומשנת 1646 ניהלה משא ומתן עם ספרד באשר לתנאי סיום המלחמה.
בשנת 1648 נחתם שלום מינסטר, אולם וילם התנגד לקבלת האמנה, אף על פי שהכירה בעצמאותה של הולנד, משום שהותיר את ארצות השפלה הדרומיות בידי בית המלוכה הספרדי. בנוסף, שלום נפרד הפר את הברית עם צרפת שנחתמה בשנת 1635, אולם, המועצות בשישה מחוזות הצביעו בעד קבלת ההסכם.
בסתר, פתח וילם במשא ומתן עם צרפת, במטרה להרחיב את הטריטוריה שלו תחת שלטון ריכוזי יותר. בנוסף, פעל וילם להשבת גיסו צ'ארלס על כס המלוכה של אנגליה.
בשנת 1650 הסתכסך וילם עם ה"רחנטים" - עוצרים של מחוז הולנד, אנדריס ביקר ובן דודו קורנליוס דה גרייף; בעקבות שלום מינסטר רצו הרחנטים לצמצם את הצבא ולחסוך בהוצאות, ועל ידי כך להפחית מסמכותו של וילם. וילם כלא שמונה מחברי מועצת הולנד (כולל יאקוב דה ויט) בטירת לוונשטיין. בנוסף, הוא שלח את בן דודו וילהלם פרידריך, נסיך נסאו-דיאץ עם צבא של 10,000 חיילים, על מנת לתפוס את אמסטרדם בכוח. אולם, מזג אוויר גרוע סיכל את המערכה, ואמסטרדם לא נכנעה.
וילם כיהן כסטאדהאודר שלוש שנים בלבד, וב-6 בנובמבר 1650 מת כתוצאה מאבעבועות שחורות. שבוע לאחר מותו נולד בנו היחיד וילם השלישי, נסיך אורנז', שירש אותו כסטאדהאודר בשנת 1672, ובשנת 1689 הוכתר למלך אנגליה.
וילם קבע בצוואתו כי לאשתו תהיה משמורת מלאה על בנם, אולם הוא לא הספיק לחתום על המסמך ולכן הוא נותר חסר תוקף. בשנת 1651 קבעה המועצה העליונה של הרפובליקה כי המשמורת על התינוק תחולק בין אמו הנסיכה מרי, סבתו אמליה ודודו פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר של ברנדנבורג.
אילן יוחסין
