הצגת המקור של הדף "יום כיפור קטן"

[[קובץ:Yom Kippur Katan.jpeg|ממוזער|מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן ב[[בית הכנסת זיכרון משה]], ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב]]
'''יום כיפור קטן''' הוא שם למנהגי [[תענית]] ואמירת [[סליחות]], שיש הנוהגים לקיימם בערב [[ראש חודש]]. כאשר חל ראש חודש ב[[שבת]] או ביום ראשון, מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.{{הערה|כך נוהגים היום, אך יש בזה דעות שונות בפוסקים. דעת הבן איש חי (שנה ב, ויקרא ד) שכשחל ראש חודש בשבת, יש להתענות ביום ששי, אך הכף החיים (תיז:כא) והערוך השלחן (תיז:יא) סוברים שיש להקדים ליום חמישי. ויש לכאורה סתירה במשנה ברורה שבמקום אחד (תקנ:יא) כתב שאין לקבוע יום כיפור קטן בערב שבת, ובמקום אחר (תיז:ד) כתב שבמקומות שאומרים סליחות יש לקובעו ביום ה', אבל במקומות שצמים בלי לומר סליחות יש לקובעו ביום ו'. הכף החיים (שם) מביא שאם ה[[מולד הלבנה|מולד]] חל יומיים לפני ראש חודש, יש להקדים את התענית ליום המולד, ואם המולד חל קודם חצות היום, יש להקדים את הצום ליום שלפני יום המולד. בכל מקרה, מנהג העולם כמו שכתוב בפנים במאמר.}} המנהג מבוסס על התפיסה שראש חודש הוא זמן המיועד לכפרה, ותחילת החודש החדש היא הזדמנות לתקן ולבקש סליחה על חטאי החודש הקודם.

מנהג לצום בערב ראש חודש מופיע בספר [[לקט יושר]]{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8859&pgnum=116 עמוד 116]}} מ[[המאה ה-15]]. השם "יום כיפור קטן" מופיע בספר [[שני לוחות הברית (ספר)|שני לוחות הברית]].{{הערה|[[מסכת חולין]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37856&pgnum=244 דף ק"כ עמוד ב'] בדפוס ראשון.}}

==מקור המנהג==

מנהג זה מבטא רעיון ששורשיו כבר ב[[מקרא]] (ב{{תנ"ך|במדבר|כח|טו}}, כאשר [[הקב"ה]] מצווה את [[עם ישראל]] להביא [[קרבן חטאת]] ב[[ראש חודש]]) ולפיו ראש חודש הוא יום דין וכפרה על עוונות לצד היותו יום חג.

מאוחר יותר בא רעיון זה לידי ביטוי (אם כי מעורפל) ב[[תלמוד]] ({{בבלי|שבועות| ט| ב}}, וב{{בבלי| חולין | ס| ב}}) בדבר היות קרבן ראש חודש כפרה של אלוהים כביכול על כך שמיעט את אור ה[[הירח|לבנה]] בשבעת ימי הבריאה.

כך התפתח הרעיון, שמשום שראש חודש הוא יום דין הרי שיש לנהוג ביום זה בהתאם: בכובד ראש ובחיקוי של מנהגי יום הכפרה המרכזי בשנה, הלא הוא [[יום כיפור]].

אך מאחר שראש חודש נחשב ליום של [[שמחה]] דווקא, והתענית בו אסורה; הנהיגו ה[[מקובל]]ים ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]], ביניהם רבי [[משה קורדובירו]], להתענות בערב ראש חודש. המנהג אינו מופיע ב[[שולחן ערוך]], אך רבי [[חזקיה די סילוה]] מזכירו בספרו "[[פרי חדש]]" על [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]].{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19333&pgnum=7 סימן תי"ז]}}

עם השנים הלך והתקבע סדר מיוחד לערב ראש חודש והוא '''סדר יום כיפור קטן''' הנאמר ביחד עם [[תפילת מנחה]]. יש הנוהגים לומר "סדר יום כיפור קטן" גם אם אין אדם שצם באותו יום.{{הערה|חוץ מדברים הקשורים לתענית באופן מובהק, כגון קריאת ויחל ואמירת עננו בחזרת הש"ץ כברכה בפני עצמה, שאפשר לעשות רק אם יש עשרה מתענים. כמו כן, יש המקפידים להשמיט או לשנות את השורה "חלבי ודמי הנמעט בצומי תמור חלבים ודמים" שבפיוט 'משאת כפי' כאשר לא צמים, כדי שלא יהיו דוברי שקרים.}}

=== זמן אמירתו ===
תפילת יום כיפור קטן אינה נאמרת בכל ערב ראש חודש. נוהגים לאומרה 8 פעמים בשנה (וב[[שנה מעוברת]] 9 פעמים). מלבד בארבעה חודשים:
* ערב ראש חודש [[חשוון]] - מפני שזה עתה היה יום כיפור "הגדול" או משום שסוף חודש תשרי הוא מהימים שיש נוהגים שלא לומר בהם [[תחנון]] בגלל סוכות{{הערה|אך בכף החיים (תיז:טז) כתב שיש להתענות בערב ראש חודש חשוון. בהרבה קהילות אשכנזיות נהגו בעבר לומר תחנון בימים אלה, ולכן גם ערכו סדר יום כיפור קטן (ראה למשל רבי [[נתן במברגר]], '''לקוטי הלוי''', ברלין תרס"ז, עמ' 9).}}
* ערב ראש חודש [[טבת]] - מפני שהוא חל ב[[חנוכה]], ואין מתענים בו.{{הערה|יש שנהגו להתענות ביום שלפני חנוכה כתחליף לתענית ערב ראש חודש טבת ({{משנה ברורה|תרפו|א}}).}}
* ערב ראש חודש [[אייר]] - מאחר שבחודש ניסן אסור להתענות{{הערה|ב[[לקט יושר]] כתוב כן להתענות}}
* ערב ראש חודש [[תשרי]] - כי הוא ערב ראש השנה ולא נחשב כ"ערב ראש חודש" (על אף שיש מנהג יותר קדום לצום בערב ראש השנה, אינו בכלל מנהג 'יום כיפור קטן').

יש נוהגים לערוך סדר יום כיפור קטן רק בערב ראש חודש אלול,{{הערה|כך נוהגים בהרבה מקומות, כולל בכמה ישיבות.}} או רק בערבי חודשי אלול וניסן,{{הערה|כך כתוב בסידורי [[חסידות בוסטון]] ואחרים.}} או פעם בשלושה חודשים – כלומר לפני אלול, כסלו, אדר וסיון.{{הערה|כך נהגו בקהילת שערי התקווה ב[[וושינגטון הייטס (מנהטן)|וושינגטון הייטס]].}}

==סדר הסליחות==
בעבר נהגו סדרי תפילה שונים,{{הערה|על סדרים שנהגו בקהילות שונות בעבר, ראו מאמרו של [[דניאל גולדשמידט]] (מוזכר למטה במאמרים [[#לקריאה נוספת]]).}} אך כיום התקבע סדר תפילה אחד. הסדר הנהוג הוא כך:
*אמירת {{תנ"ך|תהילים|קב|ללא=ספר}} ב[[תהילים]] - '''"תפילה לעני"'''.
*ה[[פיוט]] '''"יום זה"''' שחיברו רבי [[יהודה אריה ממודנה]]. פיוט זה הוא היחיד בסדר הסליחות שמיועד במקורו ליום כיפור קטן.
*[[תהילים כ']] - '''"למנצח - יענך"''' (יש אומרים פה את [[תהילים ח'|פרק ח' מתהילים]], ואת פרק כ אומרים להלן במקום פרק ח, ויש נוהגים לומר כאן פרק כ כאשר אומרים את הסליחות בערב ראש חודש, ואילו כאשר ראש חודש חל בשבת או ביום א' ומקדימים את הצום ליום חמישי אומרים כאן פרק ח).
*[[תפילת מנחה]] - אשרי, חצי קדיש, אם יש עשרה מתענים קוראים '''ויחל''' ומפטירין '''דרשו''',{{הערה|שם=תעניתציבור|יש שתי דעות ב[[שולחן ערוך]] (או"ח תקסב:ב) אם יש לקרוא ויחל ולומר עננו בין גואל לרופא כאשר גוזרים תענית "שלא לשום צורך אלא לשוב בתשובה" (כגון יום כיפור קטן - וכך כתב במפורש במשנה ברורה), או להחשיבו כתענית יחיד ולא לעשות דברים אלו. לפי כללי הפסק (שכאשר יש פעמיים "יש אומרים" במחבר, העיקר כדעה השנייה), המחבר באמת סובר שדינו כתענית יחיד. וב[[משנה ברורה]] (שם ס"ק יב) פסק שבמקום שיש מנהג יש להמשיך לפי המנהג, אבל במקום שאין מנהג קבוע יש לדונו כתענית יחיד. עם זאת, נראה שמנהג העולם לקרוא ויחל ולומר עננו בין גואל לרופא כדין תענית ציבור כאשר יש עשרה מתענים.}} מחזירים את ספר התורה ואומרים [[חצי קדיש]], [[תפילת שמונה עשרה]] בה המתענה מוסיף '''עננו''' ב[[ברכת שומע תפילה]], ובחזרת הש"ץ אם יש עשרה מתענים מוסיף החזן את [[תפילת עננו|תפילת '''עננו''']] בין ברכת גואל לברכת רופא,{{הערה|שם=תעניתציבור}} וממשיכים בסדר התפילה עד סוף חזרת הש"ץ. אם יש עשרה מתענים, אומרים גם ברכת כהנים (או אלהינו ואלהי אבותינו או נשיאת כפים ממש), ובנוסח אשכנז שנוהגים בכל יום במנחה לומר 'שלום רב' אומרים 'שים שלום' כמו בתענית ציבור.{{הערה|מסתבר שברכת כהנים ואמירת שים שלום גם תלויים במחלוקת הנ"ל אם נחשב כתענית ציבור או כתענית יחיד.}}
*אומרים כמה פסוקים ואחר כך את הפסוק '''"השיבנו"''' שלוש פעמים. ולאחר מכן [[אל מלך]] ו[[שלוש עשרה מידות הרחמים|י"ג מידות]].
*הסליחה '''"משאת כפי"''' שחיבר רבי [[מרדכי בר שבתי]] למנחה של יום כיפור. ולאחריה אל מלך וי"ג מידות.
*הסליחה '''"בשר עמך"''' שחיבר רבי אליעזר בר [[יצחק הלוי]] למנחה של יום כיפור. ולאחריה אל מלך וי"ג מידות.
*שמונה פסוקים שמוזכר בהם המילה '''טוב''' (במנהגי אשכנז המערבי, אומרים פסוקים אלה לפני כל 'פזמון' בסליחות)
*הסליחה '''"[[בת עמי לא תחשה]]"''' שחיבר רבי [[בנימין בן אברהם]] למנחה של יום כיפור. ולאחריה '''אל מלך''' וי"ג מידות.
*הסליחה '''[[רחמנא אידכר לן]]''' ולאחריה '''אל מלך''' וי"ג מידות.
*'''"[[אל תעש עמנו כלה]]"''', שהוא אחד מהפיוטים הנאמרים בסוף סדר העבודה במוסף של [[יום הכיפורים]].
*ה[[וידוי (יהדות)|וידוי]] הגדול של [[רבינו ניסים]].
*'''אל ארך אפיים '''ו[[שלוש עשרה מידות הרחמים|י"ג מידות]].
*[[קבלת מלכות שמים]] על ידי הפסוקים '''"[[שמע ישראל]]" "ברוך שם"''' שלוש פעמים '''"ד' הוא האלוקים"''' שבע פעמים ו-'''"ד' מלך"''' (בקצת קהילות אשכנז המערבי לא נוהגים חלק זה)
*הפיוט עננו ולאחריו קדיש שלם. אם הוקדם יום כיפור קטן כך שהוא לא בערב ראש חודש, אומרים [[תחנון]] לפני קדיש שלם, ויש נוהגים לומר גם [[תפילת אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]] לפי תחנון.
*[[תהילים ח'|פרק ח' בתהילים]] - '''"למנצח על הגיתית"''' ולאחריו קדיש יתום (במקומות שאמרו פרק ח' במקום [[תהילים כ'|פרק כ]], אומרים כאן את פרק כ'). ברוב הקהילות  מסיימים [[עלינו לשבח]], ויש נוהגים לדלג עליו ובפרט אם יתפללו מיד ערבית.{{הערה|ראו ב[[תפילת_מנחה#סיום_התפילה|ערך תפילת מנחה]].}}

== לקריאה נוספת ==
* {{משנה ברורה|תיז|ד}}
* יוסף ריבלין, "עוד יוסף חי: תיקון ערב ראש חודש", '''כנישתא''' ב, עמ' קסז–קפז.
* [[דניאל גולדשמידט]], "[https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE47258663 תפלות לערב ראש חדש]", '''{{ללא החלפה|[[קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי)|קרית ספר]]}}''' מד (תשכ"ט), עמ' 129–140.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=יום כפור קטן}}
* [https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=705 יום כיפור קטן] באנציקלופדיה היהודית באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
* [[משה ארנד]], [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/erev-2.htm ערב ראש חודש - יום כפור קטן], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
* [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20298&st=&pgnum=310 תפילת יום כיפור קטן] מתוך חלק ג של [https://www.hebrewbooks.org/20298 מחזור כל בו], דפוס וילנא.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{הבהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:יום כיפור קטן|*]]
[[קטגוריה:תעניות]]
[[קטגוריה:ראש חודש]]